בבלשנות, יש מונח מיוחד "אתנו-סינכרוני", המתייחס לשמות של אנשים החיים באזור מסוים. השאלה כיצד להתקשר לתושבי ערים מסוימות היא לרוב בעיה עבור דוברי יליד רבים בשפה הרוסית. אפילו במדריכי הדקדוק תוכלו למצוא שונות הגייה ואיות שונות, וזו הסיבה שיש בלבול מסוים.
בלגן של פנזה
הקורבן לתופעה זו הוא אוכלוסיית ערים רבות ברוסיה. למעשה, איך קוראים תושבי פנזה? בעיה דומה נדונה על ידי בלשנים רבים, ודנו באיזו גרסה נחשבת נכונה דקדוקית, ללא קשר למספר הנשאים. מסתבר שכדי לברר את שמם של תושבי פנזה, עליכם לפנות למילונים מיוחדים, המתעדכנים באופן קבוע. הנתונים האקדמיים שהושגו ואומתו על ידי חוקרים לשוניים מנסחים את הכללים האובייקטיביים הבסיסיים השולטים בייחודיות השימוש ב"אתנו-סינכרוניה ".
איך זה בסדר?
"מילון תושבי רוסיה" מסביר גם שני מקרים כיצד לקרוא נכון לתושבי פנזה. הקצבה מאפשרת להתקשר לתושב או לתושב העיר פנזה או פנזה, אך גם אגורה ופרוטה, בהתאמה. עם זאת, המילון אינו מתמקד בשום מקרה שימוש מסוים, ומאפשר לך להשתמש בשניהם בדיבור. בתורו, כמה מומחים מתעקשים כי הווריאציה של פנזה היא יותר ספרותית ומאופקת יותר מבחינה סגנונית, ולכן יש לכנות את אלה שגרים בפנצה כך.
יש לציין כי ללא קשר למה שמכנים תושבי פנזה, הפנייה לנשים גורמת ליותר בעיות וספקות מאשר לגברים. הזכרים נקראים גם פנזה וגם פנזה, בעוד שהנשים לרוב הופכות ל"פנזה ", נהוג לקרוא להן גם תושבי פנזה.
קול העם
במציאות, עם המושג איך מכנים תושבי פנזה, יש כמה חילוקי דעות וסתירות. נניח, השם "פניאקי" הופיע בשפה כבר במאה השבע-עשרה. למרות נורמות אוצר המילים, רבים מתושבי פנזה מתעקשים על גרסת פנזה, מכיוון שהשיטה השנייה נראית מעט סלנגית, מעליבה ושפתית. יחד עם זאת, ישנה נקודת מבט נוספת, לפיה המילה "פנזה" (שהוצגה בשליש האחרון של המאה העשרים) נראית רשמית מדי, פתוס ונכנעת ל"יועץ ". ככל הנראה, דוברי שפת אם לא יוכלו להגיע לקונצנזוס, ולא יתבצעו תיקונים בערכי מילון.
