לי שי צין הוא טייס בדיוני שהרס מטוסים יפניים בסין, כמו גם מפציצים אמריקאים במהלך מלחמות וייטנאם וקוריאה. בפרט מדובר במלחמות קוריאה, יפנית-סינית וויאטנמית. שוב ושוב, הוא הפך לגיבור הבדיחות, השירים, הפולקלור הצבאי הקלאסי. במאמר זה נדבר על ההיסטוריה של הופעתה, אגדות קיימות, אבות טיפוס אפשריים.
תיאור
הטייס לי סי צינס מופיע לראשונה בפולקלור של הצבא בסביבות שנות ה -50 של המאה העשרים. שמו הוא סוג של ספרות של שם המשפחה הרוסי ליסיצין, ששוחזר בצורה מזרח אסייתית.
Li Xi Tsyn משמש כשם סיני, שאינו מאפיין לא וייטנאם או קוריאה. מהפולקלור יוצא שהגיבור הזה מכה טייס אמריקני בשמיים מעל וייטנאם. הווייטנאמים אומרים כי הם הפילו אויב שנפל קורבן לארצו, אך מרבית המקורות מעידים כי הטייס לי סי צין דובר רוסית.
סיפור מראה
ככל הנראה, להיסטוריה של הופעתה של אגדה זו שורשיה בשנת 1938, כאשר ההנהגה הסובייטית החליטה לספק סיוע צבאי לסין בעימות עם יפן. זו הייתה מלחמת סין-יפן שנמשכה בין השנים 1937 עד 1945, עד שהאימפריה נכנעה לחלוטין.
ראוי לציין שמסיבות דיפלומטיות סיוע זה לא כוסה בתקשורת ולא פורסם. במקביל פורסמו שני ספרים בשנת 1939 ו 1940, אשר תיארו את פעולות הצבא הסובייטי בשטח סיני. האחד נקרא כנפיים של סין, הערות של טייס צבאי, הוא יוחס לקפטן וונג שי, והשני היה רשימות של טייסים סיניים, שנכתבו על ידי פין יו-קו.
למעשה, הראשון נכתב על ידי העיתונאי-בינלאומי הסובייטי יורי אלכסנדרוביץ 'ז'וקוב, והשני היה עיתונאי אחר - יורי מיכאילוביץ' קורולקוב. כל הטייסים הסובייטים שהוזכרו בספרים אלה גודלו תחת שמות סיניים. לדוגמא, וואנג יו-שין, לי שי צו, הו בה-נוהו. אז Vanyushin, Lisitsyn, Gubenko היו מיועדים.
פיתוח פולקלור צבאי
בדיחות על דמות בדיונית זו בפולקלור של הצבא הופיעו בשנות ה -50. הסיבה לכך הייתה השתתפות מוסתרת נוספת של ברית המועצות בסכסוכים מזוינים בשטח מדינות אחרות. ואז הם זכרו את לי סי צי.
נוכחותם של מומחים צבאיים סובייטים הסתתרה. השתתפותם בעימותים צבאיים, כמו גם בקרבות אוויר אמיתיים, מעולם לא אושרה ברמה הרשמית. במקביל, הטייסים עצמם, שהיו חלק מחיל האוויר הסובייטי בקוריאה, היו מנויים ללא גילוי נאות. באותה עמדה היו יועצים צבאיים שייעצו לצבאות הלאומיים של אותן מפלגות שתמכו בהנהגה הסובייטית.
לדוגמא, שלוש פעמים גיבור ברית המועצות, איוון קוזדוב, שהיה בין המשתתפים בקרבות בשטחה של קוריאה, אמר כי בתקופה זו היה לו שם בדוי קרילוב. יחד עם זאת, הוא נזכר שכל התחפושת הזו חלה רק בסביבה רגועה. כשמדובר בקרב אמיתי, כולם שכחו מיד שמות בדויים וקונספירציה, והתייחסו זה לזה בשמות אמיתיים.
זיכרונות של פפליייב
על פי זיכרונותיו של גיבור ברית המועצות, יבגני פפליייב, שהשתתף גם הוא במלחמת קוריאה, טסים טייסים סובייטים עם סימני זיהוי קוריאניים במדי הסינים. קוזדוב עצמו בחר באלה שהיו בעלי ניסיון קו קדמי, כמו גם את אלה ששלטו היטב בלוחם MiG-15. טייסים היו לבושים בצורה של מתנדבים סיניים, מסמכים הונפקו עם שמות סיניים רשומים ושמות משפחה, כולל לי שי צ'ינג.
צעדים אלה ננקטו כדי שההתערבות הסובייטית לא תביא להפגנות וגינויים מצד האו"ם והקהילה העולמית.
מאוחר יותר, מזכרונות צבאיים, נודע כי עם הזמן הפך שמו של הטייס לי סי צ'ינג לכינוי אופנתי ונפוץ לרוב המכריע של אנשי הצבא ממרכז אסיה. בפרט, הדבר נאמר בספרו של אנדריי פטוכוב "זיכרון השירות", זיכרונותיו של בוריס קודאב "מתרגמים".
פנטום
עם הזמן הופיע שיר סובייטי על לי סי צי. מחברו נותר לא ידוע. היא הוקדשה למלחמת וייטנאם.
עבודה זו מבוססת על שמועות על השתתפותם של טייסינו בלחימה בצפון צפון וייטנאם. ברית המועצות אישרה בעקיפין את מתן הסיוע הצבאי-טכני לבעלות הברית מאז 1965, אך שללה מכל וכל את השתתפותם הישירה של אנשי צבא במשרה מלאה בלחימה. על פי הצהרת ההנהגה הסובייטית, רק מערכות של מערכות טילים נגד מטוסים היו מעורבות.
מחקר מפורט של השיר על הטייס לי שי טסין המכונה "פנטום" בוצע על ידי הפילולוג והעיתונאי רוסטאם פחרטדינוב, אשר עשה לעצמו שם ביצירות על פולקלור של זמר עם עכשווי.
Fakhretdinov כותב ששייכותו של השיר הזה לפולקלור המודרני היא ברורה מאחר ואף אחד ממבצעיו לא הצהיר מעולם רשמית על מחבר השירה שלו. במקרה זה, קיימות לפחות חמש אפשרויות ליישום שלה.
שורשי השיר
הפילולוג סבור שאחת מגרסאותיו נוצרה לא יאוחר משנות ה -70, מכיוון (לפי דברי פח'רדינוב) המניע של בלדת הרחוב של הגנבים משנות העשרים "גופ עם ביס" שימש במקור להרכב.
את השיר על הטייס הווייטנאמי לי שי טסין בוצע באופן נרחב על ידי להקת הרוק הרוסית צ'יז ושות '. ההערכה היא שהיא הפכה פופולרית מאוד בזכות עיבודו המחודש של הסופר למוטיב העממי המקורי שנעשה על ידי סרגיי צ'יגראקוב וצוותו.
גל התהילה הראשון הגיע לשיר "פנטום" הרבה קודם, מיד לאחר סיום מלחמת וייטנאם.
מופעי רוק סובייטים ורוסיים העניקו לה חיים שניים. עוד לפני צ'יגראקוב זה בוצע על ידי קבוצות אחרות שפעלו באותו כיוון. בשנת 1989 שוחרר באלבום השיר "פנטום" תחת השם "Summer It Bee" כחלק מהפרויקט "קומוניזם" של יגור לטוב, ואז הוקלט המסלול עם אותו שם על ידי קבוצת "פרדס שרי". זה קרה בשנת 1993.
הגרסה המפורסמת ביותר לשיר הפנטום שבוצע על ידי צ'יז הופיעה באלבום Erogenous Zone משנת 1996.
תוכן הרכב
מכיוון שהשיר עממי, קיימות מספר אפשרויות לתוכנו. רוב האנשים מכירים את גרסתו של צ'יגראקוב, המספרת על הטייס האמריקני שמטיס את מפציץ לוחם הפנטום.
מטקסט היצירה עולה כי האמריקני נמצא במשימה קרבית במלחמת וייטנאם. הוא טס משטחה של תאילנד, לכיוון צפון וייטנאם. במיוחד ניתן לשפוט זאת על פי ציטוט זה:
דרכי קשה ורחוקה, הפאנטום שלי ממהר מזרחה.
במקביל, לוחם אמריקני נתקל ביריב שפוגע באחד מנועיו. הטייס פולט בהצלחה ומיד לאחר הנחיתה הוא נלכד. הוא מובא לחקירה, בה הוא מתעניין במי היה האיש שהפיל אותו. הווייטנאמים טוענים שזה היה אחד מהטייסים שלהם:
הטייס שלנו, לי סי צ'ינג, הפיל אותך.
האמריקני נלחם בהצהרה זו וטען כי שמע ברדיו שיחות ברוסית בין שני טייסים:
- קוליה, לחץ, ואכסה! - וניה, הכה, ואכסה!
מכאן הוא מסיק את המסקנה המקבילה, המתחננת:
האס הרוסי איבן הפיל אותי.
ראוי לציין כי השם לי שי צ'ינג עצמו, העיצור עם שם המשפחה הרוסי ליסיצין, הוא סיני, ולא וייטנאמי. בעיקרון משתמשים בו בבדיחות כשרוצים ליצור דימוי קולקטיבי של הטייס הסובייטי במלחמת קוריאה. ראוי לציין שבמהלך מלחמת סין-יפן טייסי התנדבות פנים בעיקר קראו לעצמם וואנג יו שין.
כתוצאה מכך אנו יכולים להסיק כי עובדת השתתפותם האמיתית של טייסים סובייטים במלחמת קוריאה מעורבת בשמועות נרחבות על השתתפותם של טייסינו בקרבות אוויר בווייטנאם. עם זאת, אין בה ראיות עובדתיות רשמיות.
אפשרויות שיר
ליצירה המוסיקלית הזו יש כמה אפשרויות שנבדלות זו מזו (חלקן יותר ואחרות פחות). לדוגמא, אפשרות "המזרח התיכון", בה הפעולה מתרחשת במהלך סכסוך בדיוני בין עירק לישראל. להלן אחת הציטוטים:
בגדאד שוכנת הרחק למטה.
סביר להניח שהוא הופיע לא מוקדם מסוף שנות ה -70. ניתן להסיק זאת על סמך העובדה שהשיר מתייחס ללוחם כפיר. זהו מטוס ישראלי שנבנה על מנועים אמריקאים.
אפשרות "גרמנית"
יש גרסא "גרמנית" כביכול, שבה מטעם טייס גרמני מתואר הקרב בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. במקרה זה, אנו מדברים על חיילים רוסים שנשלחו לעזור לצרפת להילחם בגרמניה.
אפשרות זו נוצרה על פי כללי הסגנון ואיות הטרום-מהפכני. סביר להניח שזה עלה בשנת 2015.
