המרכיב המוסרי באישיותו של אדם אינו נוכח בפני עצמו. יש לחנך את התכונות הללו והכי טוב מאז ילדותן. על ידי הטמעה מגיל צעיר, "מה טוב ומה רע", כאשר ילד מתבגר, הוא כבר יכול להסיק מסקנות לגבי מעשיו שלו ושל אחרים, ולהעניק להם הערכה חיובית או שלילית. עם זאת, במקרה של תפיסת מציאות לא מספקת, אדם עלול שלא לראות את הגבול בין מעשים מוסריים לא מוסריים, יתר על כן, הוא משנה את מקומם.
נורמות מוסריות הן מושג סובייקטיבי. תקופה, משטר ממלכתי, דת משנה. במבט סביב ההיסטוריה של האנושות ניתן לראות שמה שנחשב בעבר לנורמה הוא מה שאינו מקובל כיום בחברה מתורבתת, למשל, האינקוויזיציה, העונש הגופני והעבדות. ובאותה עת, כרגע ברוסיה חלה ירידה במוסר לעומת עידן התקופה הסובייטית. לעתים קרובות מתברר כי בניסיון לכפות על העם נורמות מוסריות מסוימות, המדינה עצמה מפרה אותם, ובהמשך החברה, המשתחררת מהדיכוי המוסרי, יוצאת ל"דרך הקשה ".
אזרחים מודעים מעודדים להתפתח בעצמם ובילדים כאלה
ערכים מוסריים כמו חמלה, טוב לב, מצפון, חובה, אחריות, חוסר אנוכיות. למרבה הצער, כאשר הם מתמודדים עם מציאות אכזרית, אנשים רבים מאבדים תכונות אלה לאורך זמן.
אם אמות מידה מוסריות הן רגולטור פנימי להתנהגות, אז נורמות משפטיות משפיעות על החברה מבחוץ, ומטילות סוררים מסוימים על מפרים. ככלל, נורמות משפטיות מתועדות. שלטון החוק מכריז על רצון העם, המדינה משתלטת על שמירתם, אך היא קובעת את העונש ומוציאה לפועל.
היחס בין הנורמות החוקיות והמוסריות בא לידי ביטוי הן במונחים כלליים והן בהבדלים. הם מאוחדים על ידי התמקדות בשיפור החברה על ידי הסדרת יחסים חברתיים. ההבדלים נעוצים בעובדה שהנורמות החוקיות מוסדרות על ידי המדינה, ותקנות מוסריות, ראשית, אינן מתועדות, שנית, הן אינן מבוססות על שלטון החוק, אלא על כוחה של צנזורה ציבורית. הפרה של אמות מידה מוסריות אינה ניתנת לעונש בחוק, אך היא עלולה לגרום לגינוי של אנשים סביבנו, כמו גם של החברה כולה, ובנוסף, לגרום לתוקפנות מהסביבה. גם נורמות
המוסריות רחבה יותר בתחום פעולתה, מכיוון שאף מעשה משפטי אינו מעשה
מושגים כמו כנות, צניעות, דבקות, אהבה לשכנו.
כאן עלינו להזכיר גם תופעה חברתית כדתית
נורמות. אחרי הכל, הם מקור לערכים מוסריים ורוחניים. בתוך
תלוי בדת, אדם הוא חסיד של זה או אחר
עם זאת, נורמות במדינות בהן הדת ממוקמת מקום מוביל, ציות
מצוות קדושות נחוצות, בעוד שבמדינות לא דתיות הם כן
הם רק מייעצים באופיים. נורמות מוסריות, או מצוות, מהוות מדריך לפעולה עבור אנשים דתיים מאוד, בעוד שאנשים שרחוקים מהאמונה עשויים שלא לשים לב אליהם כלל, למעט מצוות החופפות לחוקי החוק, למשל "אל תהרוג" או "אל תגנוב."
אנשים רבים מכנים את המצב בחברה המודרנית "השפלה"
קוראים לאנשים לשלמות רוחנית. עם זאת, כאמור, ההיסטוריה מתפתחת בספירלה, לפיכך בקושי ניתן לכנות את הנוער המודרני דור אבוד. כמובן שאופיו המוסרי של אדם תלוי בעצמו ובפמלייתו, אך עם זאת, על המדינה להשתתף גם בתחייה המוסרית של החברה, אולם כעת זה קורה רק במילים.
הייתי רוצה להאמין שהסטנדרטים המוסריים יהיו חזקים יותר ממגמות מודרניות המופצות ממסכי טלוויזיה ומדפי אינטרנט.
