מן הסתם, צריך כבר להסביר לילדים בגן שאין שום דבר טוב בהשבעה, מבוגרים צריכים לדעת שאתה צריך להקפיד על כללי הדיבור הרוסי בעבודה, להתנהג כמו שאדם ראוי לו - שיא היצירה של הטבע. היחיד בכוכב הלכת שיש לו מתנה של דיבור. אם אתה חושב על משמעות הגסות ומבין את הנאמר דרך המחצלת, זה פשוט מפחיד שהוא חדר כל כך לחיי היומיום שלנו.
כנראה שצריך לא רק לצחוק, לראות "תרגום" כזה על צג מחשב, אלא גם לתת לעצמך את הצרה להרהר בנאום שלך. ככל שאנשים שכחו דיבור רגיל, הם שכחו לא רק נורמות התנהגות אנושיות פשוטות, אלא גם את עצם התפיסה, כמו כללי הדיבור הרוסי בעבודה, שהם צריכים לתרגם גסות לרוסית רגילה.
כמה צריך לא לכבד אדם, שהולך לשלוח אותו למקום שמקר לא נראה. מאחל לו שיהיה מה שזה מגעיל לדמיין. חבר מעליב, ואל תגיד שזה יכול להיות פיוטי, לוהט ומהנה. במיוחד אצל נשים. בפורומים יש המון ביקורות על העובדה כי משפתיה של אישה המחצלת חותכת במיוחד את האוזן.
בחברה רבים שכחו מהם כללי הדיבור הרוסי. במפעל, בחברה הרגילה של גברים, משמש בן זוג, אך כמה לא נעים לשמוע את זה מהנהג, שבכלל לא מתבייש בנוכחותן של נשים עם ילדים, מתחלף את נאומו בהתעללות סלקטיבית. צעירים גם לא יכולים להסתדר בלי להשתמש במילים של מילים נשבעים בשיחה. ברחובות, בחנויות ובמקומות ציבוריים, נשמעים יותר ויותר שטיחים.
איך לא לדבר לדבר רוסית
הם אומרים לשווא שהמחצלת היא מסורת רוסית ואסור לשים לב כל כך מקרוב לגסות נפש. יש עובדים שלא משתמשים בהשבעה בבית, וכשהם מגיעים לעבודה הם מיישמים מייד את כללי הדיבור הרוסי, הם לא יכולים לדבר בעבודה למעט שפה מגונה.
מחצלת במהלך המשטר הצארי ברוסיה הייתה פריבילגיה של העם הפשוט, ואם הוא שימש את האצילים, זה היה רק כדי להדגיש את לאום הדיבור ומעולם לא היה אמצעי תקשורת.
להלן יידונו כללי הדיבור הרוסי, בהפקתו שרבים לא שמעו.
כללי הדיבור הישיר, לא מורכבים אלא נרחבים
הכללים לדיבור ישיר מבולבלים לעיתים על ידי המשתמשים בהם בטקסט. צריך לזכור אותם היטב, מכיוון שהם לא קשים במיוחד.
- בטקסט, דיבור ישיר נבדל על ידי מעי גס וסימני מרכאות או מקף. סימני ציטוט נמצאים במשפט, ומקפים הם בפסקה.
- נאום הסופר יכול לעמוד אחרי השורה ואז הוא בולט בציטוטים ונקודות:
אתה לא הולך? שאל ניקולאי ופנה אלינו.
- אחרי המשחק כולם הלכו לבית, ניקולאי צעק: "תמשיך, לך מהר יותר!" כולם צחקו. או: ניקולאי צעק:
- תמשיך, תמשיך מהר! כולם צחקו. היה חם וסופת רעמים התקבצה.
- אם יש ציטוט בטקסט, אז הוא מוכנס עם מרכאות, אך ללא מעי גס.
- אם דיבור ישיר נמצא מול הטקסט, אז הוא בולט ברצף: מרכאות, מקפים.
- אם הטקסט של המחבר מפר את הנאום הישיר, הוא נראה כך:
"ובכן, די, מספיק", אמר, "האם באמת היה לי קבלת פנים כזאת?"
- כללי הדיבור הישיר מורכבים מעט יותר כאשר הוא נשבר ומכיל בתוכו את מילות הכותב. לפני המקף ואחריו משתמשים בפסיקים או בסימני פיסוק אחרים הרלוונטיים במשמעות (סימני פיסוק קשורים ישירות למשמעות). לדוגמא:
"חכה, " צעק ניקולאי, "שכחת את התיק שלך!" (האות שאחרי הפסיק והמחץ היא קטנה).
"הרכבת מגיעה, " הוא הינהן לעבר הרציף והשתתק. - ואז במשך זמן רב האנשים אינם מתפזרים (האות אחרי הנקודה והנקודה גדולה).
- כלל נוסף: כאשר דברי הסופר נקרעים והחלק הראשון בנאום המחבר מלווה את המחצית הראשונה של הטקסט, והשני מתייחס לחלק האחרון, אז מילותיו של המחבר בחלק השני מלוות במעי הגס ונקודה. לדוגמא:
"הם כועסים לגמרי", הוא רטן בכעס והוסיף ופנה לנטליה: "מה אתה עושה כאן?"
מחשבות ומחשבות של גיבור הסיפור מודגשות בסימני מרכאות בטקסט.
