ברומנים קדומים, רומנים וסרטים על חיים טרום-מהפכניים, ישנם ביטויים שאינם אופייניים לדיבור של אנשים מודרניים. הם משמחים את האוזן בכוחם המלודי, ברכות ובאדיבות. "הרשו לי להמליץ לכם על …", "אל תשלים …", "אל תאשימו אותי …" הביטויים האלה מלטפים את האוזן על רקע ניאולוגיות ומהפכות שונות לחלוטין ("מגניב", "אני הולך ככה …"), שנראים מודרניים מאוד למישהו ו אופנתי, אך למעשה משפיל את השפה שלנו.
מה בית המשפט קשור לזה?
עם כל הצליל הגדול של ביטויים מיושנים, היום לא כולם מבינים את משמעותם. "אל תאשימי אותי" - מה זה? קריאה למה? הניתוח המורפולוגי הפשוט ביותר מראה כי "בית המשפט" השורש בשילוב עם הקידומת "dem-" (עומד לפני העיצור החירש "ג") מעיד על היעדר משפט של מעשה של מישהו או של מישהו. בנוסף, יש לזכור כי המילה "שופט" חלה לא רק על ההליך המשפטי, אלא גם על הרהור פשוט, התלבטות בנסיבות מסוימות.
שלילה כפולה
לאותו שורש יש את המילה "סיבה", שפירושה ניתוח בקול רם של המצב. "לא" ו"שד- "מהווים הדדית שלילה כפולה המאפיינת את השפה הרוסית. אם כן, הביטוי "אל תאשים", המתבטא בצורה הומוריסטית ולעיתים רצינית, אינו אלא קריאה לחשיבה, התבונה, הבנה וכמובן תירוץ לי כתוצאה מכך. אכן, ההבנה היא זו שמובילה לסליחה של כל העוולות שהם דמיוניים ובאמת התרחשו.
משמעות אירונית
כמו כמעט כל ביטוי אחר, הביטוי "אל תאשימו אותי" יכול לשמש לא רק כבקשה רצינית להתנצלות, אלא גם במובן אירוני באופן פיגורטיבי. מורה קפדני יכול היה לומר זאת, להרים מוטות (בימים עברו נחשב ענישה גופנית שכיחה למדי). שותף מצליח במשחק קלפים גם יכול לפעמים לבקש מחבריו הפחות מוצלחים על שולחן האומאן סליחה על מזלו בזכייה. אך לרוב לא השתמשו בביטוי זה ברצינות.
