בשמיעת הביטוי "קשקוש", המשמעות של פרנולוגיה מובנת לכל אדם מודרני. אבל מאיפה הביטוי המוזר הזה ואיפה הסוסה, חוץ מסיביה? התשובה לשאלה זו ניתנת במאמר.
סוסה סאיה - מה זה?
אנו משתמשים בביטויולוגיה נפוצה בכל פעם שאיננו מסכימים עם נקודת המבט של מישהו. למרות שרבים אפילו לא מדמיינים איך נראית הסוסה הידועה לשמצה.
אם אתה מסתכל על רשימת חליפות הסוסים, אז בגידול סוסים מודרני הרעיון של "אפור" לא קיים. זהו השם הפופולרי לקו השיער של הסוס, המשלב צבע שחור עם שיער אפור או סתם צבע אפור כהה. לדוגמה, אם אתה זוכר את סיבקה-בורקה המפורסמת, גיבורת הסיפור היא פשוט אפורה וחומה.
עם זאת, סוסות אפורות לא היו פופולריות בקרב האנשים. האמינו שמדובר בסוסים בעלי אופי רע, שקילקלו את התלם, ומדי פעם שאפו לבעוט או לנשוך. הם לא היו אהובים ונחשבים טיפשים, ואם סוסה כזו חלמה עליה - חכו להטעיה.
אפילו בימי קדם, סוסים אפורי שיער נקראו אפורים. סוחרים לא נקיים יכלו בקלות למכור סוס ישן במסווה של אפור, אם קונה תמים ישכח להסתכל על החיה שבפה. והנה הטעיה אחת נוספת המסבירה את משמעות הביטויולוגיה "שטויות". הרכישה החדשה של הבעלים חסרי המזל נאלצה לנדוד ללא מטרה לחצר. אבל מה לשטויות קשורות בזה?
לשוטט או לשוטט?
כיום המילה "שטויות" מתייחסת לכל שקרים או ניסיון להטעות. במינוח הרפואי, מושג זה מתייחס להפרעה חשיבתית פתולוגית המופיעה כתוצאה ממחלה נפשית.
לדברי הלקסיקוגרף ג. א. קרילוב, שם העצם "הזיה" הגיע מהפועל "שוטטות", שבימים עברו פירושו ללכת סרק או מטרטט ללא מטרה, כלומר עיסוק נטול משמעות. באופן לא מפתיע, עם הזמן הזיות הפכה לשם נרדף לשטויות ושטויות.
ואם תוסיפו כאן את החליפה האפורה המחפירה והרכישה חסרת היגיון של סוס ישן, אז "בולשיט" שפירושו מקבל פרוזאית ודי מתאים. עם זאת, ליחידה פרזולוגית זו יש גרסה מקורית מעניינת הרבה יותר.
האגדה של מר פון זיברס-מרינג
לפי האופניים הצבאיים הישנים, קצין שירת ברוסיה הצארית, סיפורו שותק, אך שמו היה פון זיברס-מרינג. האציל הזה נזכר על ידי חבריו לא בזכות נשק, אלא ביכולתו המדהימה לשקר ולספר סיפורים. הביטוי "שוכב כמו סייברס-מרינג" נתקע בגדוד הקצין, שמשמעותו הובנה רק על ידי מעגל משרתים צר.
אולם הצבא אינו עומד בשקט, ובאיסוף החיילים, הביטוי יצא לטיול ברחבי רוסיה, מבלי לאבד את משמעותו. תושבי רוסיה לא אהבו מילים מעורפלות, ועם הזמן, סייברס-מרינג הפכה ל"סחרור אפור ", וכאן זה לא רחוק מסוסה אפורה. ובכן, "שקר" ו"שטויות "כבר עיצרו מילים נרדפות.
עליכם להודות כי הגרסה המשעשעת של מקורו של הביטוי "בולשיט", שמשמעותה, למרות הכל, נותרה בעינה. אבל יש גרסה מקורית עוד יותר הקשורה בשמו המלא של מדען מעט ידוע.
בראד סטיב קוביל
דמויות מפוארות של מדע ותרבות זוכות בפרס נובל, חסר המזל - פרס שנובל, אך לפחות שמותיהן קשורים להישגים מסוימים.
ומדען בשם בראד סטיב קוביל, הידוע רק במעגלים צרים, לא היה בר מזל. הוא הצליח לכתוב ולפרסם מאמר הזוי מנקודת מבט מדעית. ולפרש את שמו המלא באופן הרוסי לא היה קשה.
אם סיפור זה באמת התרחש, הביטוי "שטויות" חייב לו את משמעותו ומקורו. כעת נותר לשקול את הגרסה האחרונה של ביטוי התפיסה, שאינה מסקרנת במיוחד, אך סביר יותר לכך.
