פוליטיקה

קולומויסקי איגור ולריביץ ': ביוגרפיה, קריירה, משפחה

תוכן עניינים:

קולומויסקי איגור ולריביץ ': ביוגרפיה, קריירה, משפחה
קולומויסקי איגור ולריביץ ': ביוגרפיה, קריירה, משפחה
Anonim

קולומויסקי איגור הוא איש עסקים אוקראיני, בעלים משותף ובמקביל חבר במועצת הפיקוח של Privatbank. בנוסף, איש עסקים זה בבעלותו גם מספר גדול של נכסים אחרים הכלולים בקבוצה הנקראת תנאי. בפרט, הוא בעלים משותף לקבוצת המדיה 1 + 1 הפועלת באוקראינה, מחזיק בתפקיד יו"ר מועצת הפיקוח של מועדון הכדורגל דניפרו. בנוסף הוא משמש כסגן נשיא של כל פדרציית הכדורגל באוקראינה. כיום, הוא אחד האזרחים העשירים ביותר בישראל ואוקראינה.

מקור העסק

Image

איגור קולומויסקי נולד בשנת 1963 ב- 13 בפברואר בדנייפרופטרובסק, שם הוא חי עד היום. בשנת 1985 התחנך במכון המתכתי דנייפרופטרובסק, לאחר מכן הוענק לו המומחיות של המהנדס המתכות. יתר על כן, במילותיו שלו, איגור קולומויסקי עבד במפעלים שונים, אך בתקשורת אומרים כי הקריירה העסקית שלו כבר החלה אז, על פי כמה דיווחים, עד 1991 הוא כבר הספיק להרוויח את המיליון הראשון באמצעות סחר במחשבים. וכן טכניקות ארגוניות שונות.

עם הזמן המשיך לעסוק, ובעקבותיו בנה את אחת האימפריות התעשייתיות והפיננסיות המשפיעות והחזקות ביותר באוקראינה. התקשורת ציינה כל העת את עמדתו המובילה בקבוצת פרטי, וזה לא נוגע רק לחלק הבעלות, אלא גם להשתתפות ישירה של איש העסקים בקבלת החלטות שונות.

פתיחת "Privatbank"

הבסיס לקבוצה זו הוא Privatbank, אותו הקים איגור קולומויסקי בשנת 1992, וכן מייסדיו המשותפים ליאוניד מילוסלבסקי, גנאדי בוגוליובוב, כמו גם אלכסיי מרטינוב, שהאחרון אינו עוד בעלים משותף של עסק זה. ראוי לציין כי יוצר אחר של Privatbank הוא איש עסקים לא פחות מוכר באוקראינה, סרגיי טיגיפקו, שהיה גם בעל מניותיה.

כמו שאמר אלכסיי מרטינוב עצמו, לאחר שטיגיפקו עזב את הממשלה, בעלי המניות פדו לחלוטין את חלקו בעסק. על פי כמה דיווחים, Tigipko השיג חלק מסוים מהנכסים של קבוצת Privat, כולל גם בנק קייב-Privat, שלימים הפך לבסיס לקבוצה הפיננסית של TAS.

פרטי

Image

איגור ולרביץ 'קולומויסקי, שהעניק ראיון לזרקאלו נדללי בשנת 2005, אמר כי הוא בבעלותו באופן אישי כ -30% מכלל מניות הבנק, ובאותו ראיון הוא כינה את קבוצת הפרטי פנטום ומונח עיתונאי בלעדי. בלי שום בסיס. לדבריו, כמו בכל מקרה אחר, גם לבעלי המניות של Privatbank יש עסק שאינו בנקאות, בעוד שאין קשר ביניהם. עם זאת, ללא קשר לכך, עד היום מוזכר איגור קולומויסקי בעיתונות כאחד מבעליו המשותפים של קבוצת הפאנטום הפרטי.

הצהרות עיתונאים

כבר בזמן יולי 2006 אמר קולומויסקי כי היה ברשותו כ -46% מכלל המניות בבנק שלו, ובשנת 2007 במהלך חקירה עיתונאית צוין כי היו לו 41% ממניות בנק זה, כמו גם גושי מניות רבים. שש חברות אנרגיה אזרחיות אוקראיניות (כ -20% כל אחת), ואילו יחד עם שותפיו הוא מחזיק גם 41% ממניות דניפרוזוט, אוקראנאפטה ורבות אחרות. בפרט הוא הבעלים של אחזקות שליטה בנפטכימיק פריקרפטיה, גליצ'יני ואחרים.

באותה שנת 2007 נאמר כי קבוצת Privat מחזיקה בכ -20% מכלל יכולות הייצור בייצור סגסוגות ברזל ברחבי העולם, ובדצמבר השנה נכנס איגור קולומויסקי (תמונה שמוצג לעיל) לעסקי קבוצת Evraz של אלכסנדר אברמוב. ורומן אברמוביץ '(בתקשורת נמסר כי הוא הבעלים של עד 10% מהחברה). הערך הכולל של כל המפעלים המשתייכים לקבוצת הפרטי, נכון לעכשיו, הסתכם ביותר מ -13 מיליארד דולר.

בשנת 2009 פירסם האתר של Privatbank מידע על בעלי מניותיה, בו נאמר כי 49% מכל המניות בחברה שייכים לאיגור קולומויסקי, ואילו 48% שייכים לשותפו בוגוליובוב. זו הסיבה שבוגוליובוב תמיד היה ידוע כשותף שווה של איש עסקים זה, וגם היה ידוע כי בתנאים כאלה הם משתפים פעולה כבר יותר מעשרים שנה.

איך הוא מנהל את עסקיו?

Image

תמיד צוין הסגנון העסקי הייחודי שאיגור קולומויסקי פעל. הביוגרפיה של איש העסקים, כמו גם דברי מומחים, מצביעה על כך שהוא מנהל עסק קשוח למדי, מנסה להגן על האינטרסים שלו עד הפרט הקטן ביותר ובאותה עת הוא יכול לשנות את כללי המשחק בתהליך של משחק זה. שם משפחתו של איש העסקים הופיע שוב ושוב במגוון רחב של סכסוכים, כולל התדיינות משפטית עם ויקטור פינצ'וק שנפרש סביב מפעל פרוליאלוי של ניקופול. בנוסף, בשנת 2005 הוא גם השתתף בתביעה עם בעלי שותף לערוץ הטלוויזיה 1 + 1 בנוגע לעובדה שהוא מחזיק 70% מנכס המדיה הזה.

קולומויסקי ו- SME

בשנת 2007 רכשה משפחת קולומויסקי, איגור ולריביץ ', 3% ממניות חברת הטלוויזיה הגדולה במזרח אירופה CME, עבורם שילמה 110 מיליון דולר. החברה הזו מחזיקה בחברות טלוויזיה מובילות שונות הפועלות ברומניה, סלובקיה, צ'כיה, קרואטיה, סלובניה., וגם שולט על פעולת הערוץ "1 + 1", וקולומויסקי עצמו נכלל גם בדירקטוריון.

בשנת 2008 הודיעה SME כי אחזקה של 30% ב- 1 + 1 נקנתה בחזרה מפוקסמן ורודנינסקי במחיר של 219.6 מיליון דולר, בעוד 140 מיליון דולר מסכום זה היו שייכים לאיגור קולומויסקי והייצג פיצוי בגין האופציה לרכישת חלק מניות ב- "1 + 1", שמעולם לא נמכר על ידיו. בהמשך נרכשו 10% נוספים ממניות ערוץ הטלוויזיה הזה.

על פי מידע מאפריל 2009, איגור קולומויסקי קיבל חלק גדול עוד יותר מהמניות בחברת SME. משפחתו של איש העסקים הייתה בעלת 4% ממניות ארגון זה.

עסקי מדיה

ביולי 2009, החליט קולומויסקי כי 100% ממניות ערוץ הטלוויזיה TET יועברו לחברות קטנות ובינוניות, שלאחריהן השקיע 100 מיליון דולר בפיתוח קבוצת המדיה 1 + 1. לפיכך, קבוצת מדיה זו כללה, בנוסף לערוץ הטלוויזיה 1 + 1 עצמה, גם ערוצים כמו TET, Kino, 1 + 1 אינטרנשיונל ו- 49% מהמניות בקבוצה זו היו בבעלות קולומויסקי, ואילו 51% מהמניות היו בבעלות CME.

בינואר 2010 נודע כי איגור קולומויסקי יקבל 100% מהמניות בערוצי הטלוויזיה Kino ו- 1 + 1 מ- SME. ביוגרפיה: המשפחה שילמה 300 מיליון דולר עבור העסקה הזו, ובנוסף, שילמו 19 מיליון דולר גם כך שערוץ הטלוויזיה 1 + 1 יוכל לעבוד במהלך תקופת המעבר.

בין שאר נכסי התקשורת בבעלות קולומויסקי, כדאי להדגיש את "העיתון בקייב", כמו גם את סוכנות הידיעות הידועה לשמצה UNIAN. בין היתר, יחד עם איש העסקים המפורסם ואדים רבינוביץ ', היה לאיגור קולומויסקי גם ערוץ חדשות 1 משלו, המשודר בשמונה שפות במקביל מאז ספטמבר 2011.

עסק אווירי

Image

יצוין גם כי קולומויסקי מחזיקה במספר גדול למדי של חברות תעופה. בפרט, בשנת 2009 רכש 22% מהמניות שבבעלות החברה האוקראינית AeroSvit, ואילו כבר בשנת 2010 היה ברשותו כ -52% מכלל המניות בקבוצת התעופה האוקראינית הכוללת בנוסף לחברת AeroSvit עצמה, גם חברות Donbassaero ו- Dniproavia.

באותה שנה רכש איש העסקים את חברת "סקייווייס" השוודית, ומידע התגלה בכלי התקשורת כי הוא גם הבעלים של חברת התעופה השבדית סיטי איירליינס. בשנת 2011 איש העסקים החליט לרכוש מדנמרק גם אחזקה של 70% בחברת התעופה תחת השם Cimber Sterling. במאי 2012, כל החברות הזרות בבעלות קולומויסקי הודיעו כי הן פושטות רגל.

פשע

ראש הקבוצה הפרטי עשה ניסיונות לפתור מספר מצבי קונפליקט, לא רק באמצעים שיפוטיים. לעתים קרובות צוין שהיא הופיעה במגוון שערוריות סביב כל מיני פיגועי הפשיטה, ובמיוחד זה חל על מפעל הפלדה של קרמנצ'וג, כמו גם על מפעלי מיצוי הנפט דנייפרופטרובסק. בין היתר הוזכר איגור ולריביץ 'כאחד הנאשמים בלכידת הכוח של שוק Ozerka בדנייפרופטרובסק.

באופן כללי, מומחים אומרים כי עסקיו של קולומויסקי סגורים, והיזם עצמו, ברוב המוחלט של המקרים, מעדיף לשמור על תוכניות מורכבות שונות האופייניות לניהול עסק בראשית שנות ה -90 של המאה העשרים.

ראוי לציין את העובדה כי איגור קולומויסקי פעל כנאשם בתיק פלילי בשנת 2003. הוא הואשם כביכול כי איים על סרגיי קרפנקו, עורך דין ומנהל חברת הייעוץ של פארגו, דניפרופטרובסק. על פי דיווחים בתקשורת, קרפנקו ניסה ליצור קשר עם גורמי אכיפת החוק כדי לספק לו הגנה מפני איומי איש העסקים, אך כל הניסיונות הללו לא צלחו. באותה שנה נעשה ניסיון לעורך הדין, כתוצאה ממנו נפצע קשה אך לא אנושות.

בקיץ 2005 הוחלט גם לנקוט בהליכים פליליים נגד קולומויסקי. הפעם הואשם שהוא הורה לרצח קרפנקו.

מה אמר איש העסקים עצמו על כך?

Image

קולומויסקי אמר שוב ושוב כי כל מה שקורה קשור ישירות לאיומי קונסטנטין גריגורישין לעצור את איש העסקים במקרה שהוא מסרב לספק לגריגורישין ייפוי כוח לנהל את מניותיהן של חברות אנרגיה שונות.

כעבור מספר ימים התקבלה החלטה חדשה ביחס לתיק הפלילי: הוחלט שלא ליזום אותו, מכיוון שהחקירה לא הצליחה למצוא שום הוכחה לכך שאיש העסקים היה מעורב לפחות איכשהו בניסיון לבצע את קרפנקו.

פוליטיקה

Image

יש את המידע השנוי ביותר במחלוקת לגבי ההנחיות הפוליטיות של קולומויסקי. ידוע בוודאות שהוא תמך באופן פעיל ב"מחנה הכתום "של הפוליטיקאים באוקראינה, מכיוון שהוא עצמו אמר שהוא הוציא כחמישה מיליון דולר כדי לתמוך במהפכה.לפי המשקיפים, איש העסקים התחיל בהתחלה ביוליה טימושנקו, מכיוון שהיא בת ארצו. אבל עם הזמן הוא עדיין תמך בצוות של ויקטור יושצ'נקו, שהפך לנשיא אוקראינה.

כך או אחרת, התקשורת אמרה שוב ושוב כי קולומויסקי מוצא בעלי ברית בממשלה הנוכחית בכל מצב, ללא קשר למי שמנהל כיום את המדינה, ובאותה עת מנסה לא לסמוך על אף מנהיג פוליטי מסוים.

בשנת 2014 הפך איגור קולומויסקי למושל אזור דניפרופטרובסק, אך התפטר מתפקידו בשנת 2015 לאחר שערוריה עם העלבת עיתונאי.

באוקטובר 2008 הוחלט לבחור באיגור קולומויסקי לנשיא הקהילה היהודית המאוחדת באוקראינה. המנהיג לשעבר היה ואדים רבינוביץ 'הנ"ל, שהיה ראש הקונגרס היהודי הכל-אוקראיני. דווח כי קולומויסקי יהיה נוכח בתפקיד זה בארבע השנים הבאות. בשנים שלאחר מכן נבחר איש העסקים כיו"ר האיחוד היהודי האירופי, כמו גם המועצה האירופית לקהילות יהודיות.