שם הוא גורלו של אדם, ייעודו ומזלו. זו הבעיה להורים פוטנציאליים! אחרי הכל, אתה צריך לבחור שם עם ראש ודמיון. אבל יש קטגוריה מסוימת של שמות שכבר משעממים ולכן לא נלהבים. ומה עם שמות Adyghe? הם לא טיפוסיים לרוסית, מקוריים ואפילו קיצוניים. עם זאת, ילד עם שם זה בהחלט יהיה אינדיבידואל. הקשיבו לאופן בו השם נשמע וגלו מה פירושו.
על האנשים
האדיגנים מאכלסים את האזור האוטונומי במרכז ובדרום השטח של קרסנודר. אדמותיהם עוברות לאורך הגדה השמאלית של נהרות קובאן ולבה. ובברית המועצות לשעבר התגוררו יותר ממאה אלף אנשים אדיגים. שפת האם עבורם היא Adyghe. זה שייך למשפחת השפות האיברית-קווקזית. שמות Adyghe הם יפים מאוד, קדמוניים וגם מושאלים. הם שזירה קרובה של שפות ערבית ורוסית בתוספת תווים של צלילים מונגולים, טורקיים ופרסיים. שמות ערבים נכנסו לשפת Adyghe הרבה יותר מוקדם מרוסית ולכן כבר שלטו בשפה הלאומית, שהותאמו לה מבחינה פונטית ודקדוקית.
במקור
שמות Adyghe המקוריים נחשבים לאנתרופונימיה הלאומית העתיקה ביותר. הם מהווים כ 40% - מכלל האנתרופוניממים. המבנה שלהם משתנה. שמות פשוטים מגיעים משמות תואר או שמות עצם. לדוגמה, השם הנשי דה אומר "יפה", ודאגו פירושו "טוב". פרשנות מעורפלת מאוד לשמות פיץ ושוטה. הם מציינים "לבן" ו"שחור ", בהתאמה. שמות פופולריים המתקבלים בתוספת מילים. הם בעיקר דו-רכיבים, כלומר הם שילוב של שם עצם ותואר שם, או להפך. לרוב הם מכילים דירוג או מאפיין מסוים. דוגמא לכך היא חכמאף, המתורגמת כ"אורח שמח. " השם נוצר על בסיס "הץ" ו"מאף ". באופן אנלוגי, פסיימף הוא "המנהיג המאושר", ושומאת הוא "הפרש המאושר". כמובן שמדובר בשמות גברים.
לחצי היפה
שמות נשיים אדימיים מכילים לרוב אלמנט יצרני כמו "גואש". בתרגום זה אומר "פילגש המשפחה, האב הקדמון." בהמשך הוא קיבל את המשמעות של "נסיכה". עבור גברת, שם כזה הוא סמל של כבוד ויראת כבוד. אם אתה מתקשר לבחורה במשפחה, אתה יכול להיות בטוח בזהירות שלה, בכנות ובנאמנות למסורות המשפחתיות. אבל הצליל עדיין יוצא דופן מאוד עבור אדם רוסי. לדוגמה, Gouachefied היא "האדונית הלבנה של הבית". איך לתפוס את האוזן שלנו בקסם של שם כזה ?! ואיך אתה אוהב את גואשנגו? בתרגום, זו "נסיכה חומה עיניים". יפה, מעניין, אבל מאוד ספציפי. תרגם בעדינות רבה את גואשלאפ - "פילגש הבית היקרה." יש שמות שנראים פוגעניים בכלל. לדוגמה, גואשיגאק היא "נסיכה בעלת האף הקצר". נניח שאפים ארוכים לא מעטרים אף אחד, אבל בעל אף שמאפיין את השם הוא לא סיכוי נעים במיוחד.
לווה
ישנם גם שמות אדיגים שנוצרים עם החלקיק "גואש" והמילה השאולה "חאן". זה, למשל, Gouashhan, Hanguash, Hanfyzh או Hanziku. וכן שמות אישיים דו-רכיבים עם שם עיר הלידה בבסיס. זה, למשל, קלשאו - "בחור עירוני", קודז'סאו - "בחור פול." כמו כן בשמות אישיים רבים קיים מרכיב "היי", שלעתים קרובות יש צבע שלילי ומתורגם כ"כלב ". הכללת רכיב כזה קשורה לאמונות טפלות באשר לתפקוד המגן והמגן של השם. בגלל זה, נערים ונערות נקראו Hienashyu - "עיוור" ו Hyeghur - "יבש, רזה". וגם היום, רוב הבנות חולמות להיות רזות, אבל לתת להן שם כזה זה עדיין קשה מדי.
בעולם החיות
לעיתים קרובות אנו מכנים את ילדינו כינויים מוזלים, אנו משייכים אותם לגורים, אפרוחים וארנבים, אך האם יהיה זה נורמלי לקרוא לילד לכבוד נציג עולם החיות ?! אפשר לטעון זאת. אך ישנם שמות אדיגים כאלה, ומשמעותם לקונית. לדוגמה, ילד יכול להיקרא טוגוז, שפירושו "זאב". ואם בחור מגיב לבליאוז, אז בלבו הוא "דרקון". על רקע זה, ת'רכו יהיה מביך, מכיוון שהוא סתם "יונה". כן, הציפור הזו מסמלת את העולם, אבל היא לא ניחבת בגדולה. האם הילד הקטן שנקרא כל כך מעריך את הגישה הזו?
בברכה
איך להבין שההורים שלך אוהבים אותך מאוד? לא רק על פי מעשיהם, אלא גם על פי מחשבותיהם. לדוגמה, פענח את המשמעות של שמך שלך - ותביני מה רצית בנתיב חייך. לחיזוי גוצ'יפס "אומץ ותקיפות נפש", וגוצ'או נקרא "בנו של נפח". בגוצ'טלה הם ראו "איש ברזל" תורשתי. לשמות אדיג 'לבנות יש קשר גם עם נפחות. למה? כן, הכל פשוט, מה שמכונה הילדים הבכורים או אלה שבמשפחותיהם נולד הבכור. הורים נשאו את הרך הנולד לזייף, ושם "הנפח", כמו שאומרים, מזג את התינוק על ידי שפכו עליו מים. בהתאם, הנפח קרא גם לילד.
אנשים אדיבים אדיבים מאוד לשמות, אך יש להם גם רגעים שבהם השם מביע גישה שלילית כלפי הילד. לדוגמה, אמיד הוא "לא רצוי", Femy הוא "זה שהם לא רוצים", רמייפז הוא "לא צפוי." אז הם כינו את הלא לגיטימי.
מוזרים משלו
בנפרד, ניתן להבחין בשמות יפהפיים של אדיגי שניתנו בתקופות שלפני המהפכה. ואז, על פי מנהגיהם של משפחות עדיגה, הכלה לא יכלה לנקוב בבעלה בשמה, כמו גם בקרובי משפחתו. בסופו של דבר היא נתנה להם כינויים נוספים, הנפוצים בחיי היומיום. החמות הפכה לגואשה, כלומר ה"נסיכה ", החמות הייתה עכשיו אפרסק, כלומר ה"נסיך". הגיס נקרא דחקש, שפירושו "אחד שהתחתן עם אישה יפה". עליכם להודות שגישה כזו החמיאה מאוד לקרובי משפחתו של הבעל, והאישה נראתה ענווה ומכבדת. אם נהוג במשפחתך להמציא כינויים, קח את המנהג הזה לשירות. זה לא מכביד, אבל כל כך נחמד להרגיש כמו "נסיכה"!
אגב, היסטוריונים מאמינים ששמות כאלה מתייחסים לפטריארכיה. הם עדיין נמצאים בכפרים אדיגאה.
עובדות היסטוריות
שמות גברים אדיגיים עוברים באופן קבוע שינויים, מכיוון שמופיעים יותר ויותר אשראי אנתרופונימי. הם כבר לא נותנים לבנים שמות כאלה שהם יכולים לשבור את לשונם. בערך מהמאה השנייה לפני הספירה, אדגי-מיוט הקדומים התבוננו מקרוב בשמות היוונים של בעלי העבדים. ואז הפכו השמות אגאטון, פרנסיוס, לטין, טימון, דיונוסודור. בקרב נשים, אאוטקסיה הפכה פופולרית מאוד. וכבר מהמאה ה-15-16 השתמשו באנתרופונים מזרחיים בעוצמה ובעיקר בשפה. לאחר המעבר לאיסלאם הם התבצרו היטב בשם הלאומי. השמות הפכו לסימנים קצרים יותר, קשים ורכים נעלמו מהם בהדרגה. עם זאת, תקני ההגייה נשמרו עד היום. כלומר, האדיג'ים אימצו את ההלוואות, אך השמות הוצגו בדרכם שלהם.
המציאויות של היום
כיום למעלה מ- 40% מהאננתרופוניה של Adyghe מורכבת משמות ממוצא מזרחי. מדובר בהלוואות ערביות, איראניות, טורקיות ואחרות. לעתים קרובות יותר מאחרים ישנם שמות כמו אסלן, אסקר, מוראט, מחמוד, איברהים, יוסף ואחרים. בין השמות הנשים שבשימוש הם Mariet, Fatimet ואחרים. Adygs ואופנה חלקית בשמות רוסיים. ליתר דיוק, הביזנטי. זה קרה בהמוניו אחרי הניצחון של מהפכת אוקטובר הגדולה. שמות נשיים חודרים לשפה מהר יותר. זה כנראה נובע מרכותם ואופונייתם. בימינו, שמות כמו סבטלנה, תמרה, גלינה פופולריים באדיגאה. ישנם גם בעלי שמות קצרים - גן העדן, קלרה, נינה, זארה. אל תתפלאו מהשפע של יורייב, ויאצ'סלב, אולג ואדוארד. כאשר אנתרופוניממים חודרים מהשפה הרוסית, הם מעט מאוד משנים את אדיג. בעידן הסובייטי האנתרופוניה החלה להיות מורכבת משלושה מרכיבים, כלומר היא כללה שם משפחה, שם ופטרונימיקה. הכל מכיוון שהניירת במדינה הייתה ברוסית ובמסמכים רשמיים השם כלל שלושה שמות מפתח. אבל במסגרת לא פורמלית הכל נשאר אותו הדבר. אדיג'ים אינם מכירים את שמם האמצעי ובלי קשר לגילם, למצבם החברתי וטינל אחר פונים זה לזה בדרכם שלהם, אך ורק בשם. ההיגיון פשוט - במסיבת התה כולנו חברים וקרובים.
גרידא במקרה
אם אתה פתאום רוצה להשתמש בשמות Adyghe לבנים ולבחור את השם הנכון לתינוקך, עליך לשים לב לפשוטים ביותר והתמציתיים ביותר. יש להם משמעות מובהקת, ובשל ההשפעה החזקה על תרבות השפה הרוסית יש לה גם צליל נעים. אגב, כיום לתקשורת עסקית הצ'רקסים בכל זאת החלו להשתמש בערעור בשם ופטרנמיקה. בהשפעת השפה הרוסית. בנאום ובדיקה כתובים, שם אישי מתווסף לשם משפחה, והוא מגיע קודם. אין הרבה שמות נפוצים ונפוצים כעת. על פי המדריך, ישנם רק 236 גברים ו -74 נשים. חישובים דומים בוצעו גם ברוסיה, ו -970 שמות גברים התגלו כנגד 1040 שמות נשים. בנוסף, ישנם יותר מ- 1300 שמות משפחה של Adyghe. במילה אחת, יש המון מה לבחירה!
מוזר שגם כיום בקרב הצ'רקסים, ילדים נקראים לא על ידי הורים, אלא על ידי קרובי משפחה. מחוסר אלה שכנים לוקחים אחריות. הדעות, כמובן, אינן המתקדמות ביותר, וטוב שמצב זה לא נצפה בכל הבתים והמשפחות. רוסי נדיר היה מאחל לילדו הסמכה דומה, אך כדאי מאוד להשתמש ברשימת השמות של Adyghe. כאן תוכלו למצוא שמות מעניינים מאוד. למשל אנזור או אנזאור. מאוד סונוריסטית. יתר על כן, זה מתורגם כ"נסיך ". אנזור התינוק יהיה חזק ורצון חזק, אך גם מצוברח. ובכל זאת, הוא נסיך, וזה מחייב. אבל אסלן ("האריה") ישמור בקפידה על שטחו. הוא ייקח את מחירו בכל מצב ולא ילך לאיבוד בקהל. אם ילד נראה ערמומי מילדותו, אז אפשר לקרוא לו Bazhene שפירושו "עיני שועל". תינוק עדין וחיבה מאוד משרת את שמו של נאנו ("ילד"). אגב, לשם זה אין הבדלים מגדריים. למען מעט יופי, אתה יכול גם לאסוף הרבה שמות טובים. לדוגמה, אסלנגואש ("לביאה"). או דנה ("משי"). או אולי דהא ("יפה") או סתם דאג ("טוב")? אל תפחד להתנסות ולהפתיע אחרים. היום אתה יכול לאפשר לעצמך לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לילדים גורל מדהים באמצעות שם יוצא דופן.
