אחד מביטויי התפיסה המפורסמים ביותר, שנמלט מההמרה לציטוט והפך ממש לסיסמא, למעשה יש לו היסטוריה עתיקה. בעצרות ובכל מיני מחלוקות רטוריות אתה יכול לשמוע פנייה לוהטת: "מי שאינו איתנו נגדנו!", ואנחנו כל כך רגילים לשמוע את הביטוי הזה שאנחנו רואים בו פשוטו כמשמעו אמנות עממית. עם זאת, זה לא קשור לפתגמים ואמרות. ההיסטוריה של ביטוי זה מכובדת יותר, ובמובן מסוים, מעודנת.
מקורו המקראי של הביטוי
אנשים עם מוח שואל אולי יתעניינו במי שאמר את הביטוי הזה ומדוע הוא מפוזר כל כך בעולם. ישנם אנלוגים סמנטיים לביטוי זה בשפות רבות, כך שנוכל לדבר על פופולריות עולמית. בתחילה, הצהרה זו נשמעה אחרת, ולמרות ששתי הגרסאות נפלו עלינו - בסיסיות ומפורשות כאחד - משתמשים באמירה זו יותר: "מי שלא איתנו נגדנו." אולם המחבר חשב רק על עצמו, ולא הרחיב את המשמעות של הנאמר לקהילה מסוימת.
את הגרסה המקורית ניתן לקרוא במתיו, פרק 12, פסוק 30. ישוע אמר: "מי שאיני איתי נגדי; והוא שלא מתכנס איתי מתפזר. " האם זה אומר שהוא התכוון שכל האנשים שלא האמינו מייד הם אויביו?
הסברים מאת מחבר הביטוי לתפוס
כמובן שאי אפשר לראיין את ישו ולהבהיר בדיוק מה היה לו בראש. בדרך כלל הביטוי "שאינו איתנו נגדנו" משמש במשמעות "לשבת בצד לא עובד. אין ניטרליות, אתה חושב שאתה נייטרלי, אבל אתה כבר אויבינו." אף על פי כן, אם אתה בוחן בקפידה את הסיפור המקראי, אליו מתייחס הביטוי שהשמיע ישוע, אתה יכול למצוא גם את דבריו המופנים לתלמידים: "אל תאסור עליו שאינו נגדך, הוא בשבילך." איך אפשר לפרש את הדואליות הזו, כי נראה כאילו מחבר הביטוי מנוגד בבירור לעצמו?
אולי ישוע חשב על הפרטים הקפדניים ובאמת האמין כי עמדות כלפי אלוהים וגישות לתלמידיו הם שני דברים שונים, וכבישים רבים מובילים אל אלוהים. לכן בתחילה משמעות הביטוי לא הייתה רדיקלית כמו לאחר פרשנות מודרנית יותר.
שימוש במקרא ברטוריקה של תעמולה
מדוע יש לביטוי זה השפעה כזו, מכיוון שלא לשווא תנועות רדיקליות רבות כל כך להוטות לצטט את הביטוי "מי שאינו איתנו נגדנו"? התנ"ך נחשב כברירת מחדל כמקור סמכותי לאמיתות, כפי שהתפתחה היסטורית החשיבה האירופית. הסמכות הבלתי מעורערת אליה מתייחס הדובר בנאומו נותנת משקל לטיעוניו.
לאחר תהלוכת הניצחון של הנצרות באירופה שימש התנ"ך כמקור הצדקה כמעט לכל דבר. אמונה היא למעשה נשק רב עוצמה, והיה קשה מאוד למצוא אנשים שיעזו להתווכח עם מילים מתוך ספר בהשראת האל עצמו. עם זאת, אין זה אומר שהדובר עצמו צריך להיות מאמין.
ולדימיר לנין או מקס סטירנר?
לרוב, ביטוי זה מיוחס ל ולדימיר אוליאנוב, הידוע יותר בשם לנין, המנהיג האידיאולוגי של מהפכת אוקטובר שהתרחשה באימפריה הרוסית בראשית המאה הקודמת. הנמען היה מפלגה של סוציאל-דמוקרטים שלא תמכו ברעיון תפיסת השלטון המהפכנית. באופן לא מפתיע, הביטוי צוטט ובאופן מילולי דחוס בעל פה. מדוע הביטוי "מי לא איתנו, נגדנו" בלטינית נשמע הרבה יותר מרשים? Qui non est nobiscum, adversus nos est …
אולי לנין הקדיש זמן רב לחקר עבודותיו של הפילוסוף והאנרכיסט מקס סטירנר. זה שזוקף לזכותו המחבר לפרשנות זו של הקטע המקראי. נותר לברר מי אמר זאת קודם, אך הכל פשוט מאוד: סטירנר נפטר בשנת 1856, ולנין נולד רק בשנת 1870.
התפשטות ביטוי ספונטנית
משפט צעקני וקיבול המדגיש בבירור ומאלץ את המאזינים לנקוט בצד ה"ימני ". אולי זה הספיק בכדי להפוך את הביטוי "מי שאינו איתנו נגדנו" לסיסמא אמיתית של הבולשביקים. הסיסמאות השתרשו היטב על האדמה הפורייה של אנאלפביתיות המונית של הפרולטריון, אך הדוברים העדיפו שלא להתפשט על מקורו המקראי של הביטוי. למרות שסביר להניח שהם פשוט לא ידעו את התנ"ך בפירוט כה רב כדי להקים הקבלות.
הפיתוי להשתמש בביטוי טוב, מגובה בהיסטוריה עשירה, מתעורר מדי פעם מדוברים שונים, אך זה נשמע רדיקלי למדי. אין זה מפתיע שהיום הביטוי נחשב לאגרסיבי ובלתי ניתן לשליטה.
