זה לא סוד שבעולם המודרני ברוב מדינות העולם (הפדרציה הרוסית, ארצות הברית ואחרות) נוצר משטר חוקי דמוקרטי. אחד המאפיינים העיקריים שלו הוא עליונות זכויות האדם וחירויותיהם. מכאן הבחירות. אבל לא כל כך פשוט. חוקים רבים דורשים טיפול מיוחד מצד הבוחרים. ואז רוב מוסמך נכנס לתוקף.
הרעיון
אבל מה זה אותו דבר? במילים פשוטות, רוב מוסמך הוא יתרון של שני שלישים, שלושה רבעים או אפילו יותר קולות בכל נושא. כלומר, הצעת החוק צריכה להיות מאושרת על ידי חלק גדול לחלוטין ממשתתפי הישיבות. זה לא כל כך קל להשגה, כך שאנשים עדיין לא בטוחים במערכת הרוב המוסמך ולעתים קרובות מאוד תוכלו לשמוע כיצד פוליטיקאים מתלבטים בחריפות בנושא זה.
אלטרנטיבות ומדוע הן לפעמים לא מתאימות?
ישנן שתי אפשרויות נוספות העדיפות במצבים רבים. לדוגמא, מערכת הרוב המוחלט מניחה כי הצעת החוק, על מנת להיכנס לתוקף, חייבת להשיג חמישים אחוז ממספר המצביעים ובנוסף להם הצבעה נוספת. אנשים מכל העולם מכירים בכך שאפילו נקודה אחת שנוספה לחמישים אחוזים אלה יכולה למלא תפקיד מכריע. מערכת זו משמשת באופן פעיל בבחירות של אישים פוליטיים שונים, כמו נשיאים, קנצלרים וכן הלאה. ואז, בהתאם, מטרת הדיון אינה הצעת חוק, אלא מועמד. אבל הבעיה העיקרית היא שלעתים קרובות יש צורך לנהל מחדש את הבחירות, מכיוון שהמצביעים עלולים שלא להגיע להסכמה. אותו החיסרון כמובן מאפיין גם את מערכת הרוב המוסמך, אך במידה רבה יותר.
על פי האלטרנטיבה השנייה, המערכת המפורסמת של הרוב היחסי, לאימוץ הצעת החוק, הוא לא אמור להרוויח יותר מחמישים אחוזים. מספיק כדי לנצח את המתחרים, ולא משנה כמה נקודות. מערכת כזו משמשת באופן פעיל בפוליטיקה באופן פעיל. ארצות הברית, בריטניה ויפן בוחרות בדרך זו את חברי הקונגרסים שלהם. בפדרציה הרוסית נבחרים צירים של דומא המדינה באופן זה. הבעיה במערכת זו היא שהיא מפשטת מאוד את תהליך העברת החוקים או בחירת חברי פרלמנט. זו הסיבה שהיא נחשבת לא עשירה והוגנת כמו אותה מערכת של רוב מוסמך.
הצד הפוליטי של הנושא
אבל איפה, אם כן, משתמשים במערכת המחמירה הזו אם בבחירות משתמשים בעיקר במערכות רוב מוחלטות ויחסיות? הכל פשוט מאוד. בפדרציה הרוסית משתמשים במערכת רוב הרוב אם יש צורך לתקן את המעשה הנורמטיבי הגבוה ביותר, כלומר החוקה. קשה מאוד להשיג זאת. נדרש שבית התחתון של האסיפה הפדרלית, דומא המדינה, יסכים לתקן בשני שליש מהקולות. באשר לבית העליון, מועצת הפדרציה, עליה לתמוך ברפורמה של שלושת רבעי הקולות. להשיג פה אחד כזה הוא כמובן קשה מאוד. מסיבה זו משתמשים בעיקר במערכת של רוב מוסמך במקרה של שינויים כלל עולמיים המשפיעים על כל תחומי החברה.
טריקים
יש סיבוך נוסף. החוקה של הפדרציה הרוסית עצמה אינה מאפשרת בשום דרך לשנות את הפרקים הראשונים, השני והתשיעי. האירוניה נעוצה בעובדה שהפרק התשיעי מוקדש לתיקון החוקה. אך יחד עם זאת, ניתן לעקוף איסור זה, אם כי בקושי. לדוגמה, אם צירי שני הבתים, דומא המדינה ומועצת הפדרציה מצביעים בעד כינוס אסיפה חוקתית חדשה, והצעת החוק הזו תזכה בשלוש חמישים מכלל המצביעים, אז נראה כי שלושת הפרקים הללו יכולים להשתנות.
חברות מניות משותפות
החוק הפדרלי בנושא חברות בעלות מניות משותפות קובע בבירור כי ההסתמכות על מערכת רוב מוסמכת, בהחלט כל תיקונים באמנת חברת מניות משותפת מסוימת, שינויים בעלות המניות וגזירה על פירוק החברה מאומצים. כפי שאתה יכול לראות, גם בתחום הכלכלי, רק הנושאים החשובים ביותר נפתרים בתנאי שאחת ההחלטות תקבל רוב של שלושה רבעים מההצבעה. כמו כן, כל שאלה הנוגעת לשאלה האם כדאי לרפורמה במבנה הפנימי של החברה בכל דרך שהיא נפתרת גם היא ברוב מוסמך. בנוסף לכל אלה, ההחלטות הרציניות ביותר של חברת מניות משותפות בפדרציה הרוסית כוללות הסכמה לעסקאות פיננסיות גדולות. אבל הרשימה לא נגמרת שם. ניתן לקבוע כל חברה במניות משותפות באמנה, כך שתקבלו החלטות אחרות ברוב מוסמך של הקולות. העיקר שהשאלות קשורות להתנהלות אסיפת בעלי המניות כולה.
