תרבות היא תופעה מורכבת, רב ברמה ורב-היבט. הבנת התרבות, קודיה וסמליה מחייבת אנשים להיות בסיס רעיוני מסוים, זה נקרא שפת התרבות. זוהי מערכת סימנים ספציפית שאנשים מפתחים במהלך התקשורת והבנת המציאות. נספר לכם על מהות התופעה, אילו שפות תרבות בולטות וכיצד הן נוצרות.
מושג תרבות
המילה "תרבות" במשמעותה הראשונה היא גידול צמחים. ואז הסמנטיקה השתנתה, ובמונח זה הם התחילו להבין את "טיפוח הרוח". בהדרגה, הם התחילו לקרוא לכל מה שנעשה על ידי האדם, כולל התמרה של האנשים עצמם. בשלב הנוכחי של התפתחות המחשבה האנושית, קיימות למעלה מ- 1000 הגדרות למושג "תרבות". המרכיבים הסמנטיים העיקריים הכלולים בהגדרות אלה הם כדלקמן:
- תרבות היא מה שמבדיל את העולם האנושי מהעולם הטבעי.
- זה מה שמתגבש במהלך החיברות וההתפתחות האנושית. תרבות לא מועברת עם גנים, היא אינה עוברת בירושה, אלא נרכשת כתוצאה מהכשרה וחינוך. כדי לשלוט בזה, עליכם ללמוד להבין את שפות התרבות. זו מערכת מסוימת של קודים המסתכמים בתהליך הבנת המציאות.
- זה מה שמסמן את החברה האנושית. יחד עם החברה, התרבות מפתחת, משתנה, משתנה בזמן ובמרחב.
מהות המושג "שפת תרבות"
כפי שקורה בדרך כלל באפיון תופעות מורכבות, ניתן לפרש את שפת התרבות במובן רחב וצר. במובן הרחב, המושג שפת תרבות מרמז על מערכת של סימנים, קודים, סמלים שונים המאפשרים לאנשים להיכנס לתקשורת, עוזרים לנווט במרחב התרבותי. למעשה מדובר במערכת סימנים אוניברסאלית שנוצרה על ידי אנשים. במובן הצר, זוהי הבנה של תרבות באמצעות פענוח של דמויות. שפת התרבות היא סכום כל הייצוגים והמחשבות של האנושות, לבושים בסימנים כלשהם, כלומר הם נושאי משמעות שונים. מכיוון שמשמעות היא תמיד תופעה סובייקטיבית, יש ליצור מערכת סימנים קונבנציונאלית לפענוחה, אחרת לא יהיה ניתן לאנשים שונים להבין את המשמעויות שנוסחו על ידי נושאים אחרים. לכן, בעיית שפות תרבות קשורה תמיד לבעיית הבנת התרבות כטקסט.
סוגי שפות תרבותיות
בשל המגוון הרב של התרבות, ניתן לסווג את שפותיה על פי קריטריונים שונים.
טיפולוגיה קלאסית מבדילה זנים כמו שפות טבעיות, מלאכותיות ומשניות. חלוקה זו מבוססת על היעדים ומקור מערכת השלטים. הבסיס לסיווג זה הוא היבטים לשוניים וסמיוטיים, הוא לוקח בחשבון את התכונות של תפקוד המילה. במסגרת גישה זו נוכל לדבר על תרבות הדיבור, תרבות שפה זרה, נורמות הדיבור וכו '.
ישנן סיווגים לפי קריטריונים רבים אחרים:
- בתחום הפעילות האנושית בה מיושמת השפה. במקרה זה, למשל, נבדלת שפת הרופאים, המשווקים, המעצבים וכו '.
- לשירות תת תרבות ספציפית. באופציה זו אנו יכולים לדבר על נוער, שפה אתנית ומקצועית.
- לפי הסוג המוביל של התווים המשמשים. בטיפולוגיה זו נבדלים שפות מילוליות, סימנים, איקוניות, גרפיות.
- לפי סדר תרבותי או מצב של יישום. בסיווג זה נוכל לדבר על קיומה של שפת התחפושות, תסרוקות, זרים וכו '.
- על ידי התמצאות לסוג מסוים של תפיסה. ישנן שפות שמכוונות לדרכים רציונאליות, רגשיות, אסוציאטיביות, אינטואיטיביות לשלוט במציאות.
שפות טבעיות
מושג השפה הטבעית מיושם על השפה המתרחשת במהלך היווצרותם של עמים. אלה אמצעי תקשורת שמשמשים עמים שונים. שפות תרבות נוצרות יחד עם מסורות ונורמות לאומיות. השפה הטבעית מבוססת בעצם על המילה. אוצר המילים הממוצע של מבוגר הוא 10-15 אלף מילים. אוצר המילים הפעיל של אדם הוא אינדיקטור לרמת השכלתו והתרבות שלו. לדוגמה, המילון הלקסיקלי של יצירותיו של שייקספיר הוא כ- 30 אלף יחידות.
מאפיין של שפה טבעית הוא שמדובר במערכת פתוחה שיכולה להתפתח ולהעשיר את עצמה באופן עצמאי. למערכת זו בעצם לא יכול להיות מחבר, ובהתפתחותה היא אינה מצייתת לרצונו של האדם. כל הניסיונות לרפורמה בשפה או להתערב בהתפתחותה השפיעו עליה שלילית. השפה מאופיינת בתהליכים קבועים של הטמעה, עדכון, שאילה ומוות אסימונים.
לשפה הטבעית כמרכיב תרבות יש את המאפיינים הבאים:
- כוח סמנטי בלתי מוגבל. בעזרת שפה ניתן לתאר או להבין כל תופעה של מציאות, אם אין די במילים, אז המערכת יוצרת אותן.
- אבולוציוני. לשפה פוטנציאל אינסופי להתפתחות ושינוי.
- אתניות. השפה היא בחיבור בלתי פוסק, בלתי ניתן להרחבה, עם הקבוצה האתנית שמדברת אותה.
- דואליות. השפה יציבה ומשתנה כאחד, סובייקטיבית ואובייקטיבית, אידיאלית וחומרית, אינדיבידואלית וקולקטיבית.
שפות מלאכותיות
בשונה משפות טבעיות, הנוצרות באופן ספונטני בשימוש, שפות מלאכותיות נוצרות במיוחד על ידי אנשים לביצוע פונקציות מסוימות. כיום יש יותר מאלף שפות מלאכותיות, והמאפיין העיקרי שלהן הוא תכליתיות. הם נוצרים למטרה ספציפית. לדוגמה, כדי להקל על התקשורת האנושית, לקבלת אפקט אקספרסיבי נוסף בדיוני (למשל, השפה המופשטת של V. Khlebnikov), כניסוי לשוני.
אספרנטו היא השפה המלאכותית המפורסמת ביותר. זו השפה היחידה שנוצרה על ידי אנשים שהפכה לאמצעי תקשורת. אך ברגע שהמובילים שלה הופיעו, הוא החל לחיות על פי חוקים משלו והחל להתקרב בתכונותיו לשפות טבע. עם התפתחות טכנולוגיית המחשבים, נצפה סבב עניין חדש באמצעי תקשורת מלאכותיים. מאמינים כי שפות מלאכותיות מקלות על התקשורת בין אנשים ואף משפרות תהליכי חשיבה. כך שלדברי א 'ספיר וב' וורף, המשאבים המשמשים ואמצעי השפה משפיעים על חשיבה אנושית ועל קטגוריות קוגניטיביות. תרבות הדיבור נוצרת בחשיבה והיא עצמה משפיעה על תהליכי החשיבה והפוטנציאל האנושי.
שפות משניות
על פני שפות טבעיות ניתן לבנות מבנים נוספים. מכיוון שהתודעה האנושית היא לשונית באופייה, כל מה שנוצר על ידי התודעה מכונה מערכות דוגמנות משניות. אלה כוללים אמנות, מיתולוגיה, דת, פוליטיקה, אופנה וכו '. למשל, ספרות כטקסט מעובד היא משנית לשפה הטבעית. מערכות דוגמנות משניות הן מערכות סמיוטיות מורכבות המבוססות על נורמות שפה ותרבותיות, חוקי שפה טבעית, אך לשפות אלה יש משימות שונות. הם הכרחיים עבור האדם על מנת ליצור מודלים משלו של העולם על בסיס השקפת עולמו וגישתו. לפיכך, שפות משניות נקראות לרוב קודים סופר-לשוניים או תרבותיים. הם מאפיינים צורות תרבות כגון ספורט, דת, פילוסופיה, אופנה, מדע, פרסום וכו '.
סימנים וסמלי תרבות
המוזרויות של שפות תרבותיות הן שהן בנויות על מערכות שונות ומגוונות של שלטים וסמלים. שני מושגים אלה קשורים זה לזה. סימן הוא אובייקט שניתן לתפוש דרך החושים, הוא מחליף או מייצג תופעות, עצמים או אובייקטים אחרים. לדוגמה, מילה היא סימן ביחס לנושא ייעודי, בכל שפה לאותו נושא יש סימנים סמלים שונים. שפות תרבות היא מערכת של אמצעי תקשורת סמלים המעבירה מידע בעל משמעות תרבותית.
סמל הוא סימן זיהוי של משהו. שלא כמו הסימן, לסמלים יש סמנטיקה פחות יציבה. לדוגמה, המילה "ורד" כסימן של כל דוברי הילדות מפוענחת בערך זהה. אך פרח הוורד יכול להיות סמל של אהבה, קנאה, בגידה וכו '. הסימנים והסמלים מקודדים את התרבות הרוחנית של השפה, את היחס של האנשים לתופעות שונות של מציאות. ניתן לחלק את כל השלטים לסימנים, שלטים או סימני אינדקס; שלטי העתקה, או שלטים איקוניים; סימנים-סמלים.
מערכות סימנים בתרבות
שפות תרבותיות הן מערכות של סימנים איתם אנשים מתקשרים ומעבירים מידע. באופן מסורתי נבדלים 5 סוגים של מערכות שלטים בתרבות:
- מילולית. זו המערכת הנפוצה והמובנת ביותר. אנו מתקשרים בעיקר באמצעות מילים, ומערכת הסימנים הזו היא אחת המורכבות, הרב-דרגיות והענפים.
- טבעי. מערכת זו מבוססת על קשרים סיבתיים בין אובייקטים לתופעות. לדוגמא, עשן הוא סימן לאש, שלוליות הן תוצאה של גשם וכו '.
- קונבנציונאלי. זוהי מערכת שלטים שעל סמנטיקה אנשים סיכמו הסכם שלא נאמר. לדוגמה, אנשים הסכימו שאדום הוא סכנה ותוכלו לחצות את הכביש לירוק. אין סיבות ברורות להסכמים מסוג זה.
- פונקציונלי. אלה הם סימנים המצביעים על תפקודו של חפץ או תופעה.
- מערכת סימנים להקלטה. אלה מערכות השלטים המשמעותיות ביותר לתרבות. קיבוע השפה המדוברת, המוסיקה והריקודים אפשרו להעביר את הידע המצטבר מדור לדור ובכך להבטיח התקדמות תרבותית. הופעת הכתיבה הייתה אירוע מרכזי בתרבות העולמית; עם הופעתו הוסרו הגבולות הזמניים והמרחביים לתקשורת בין אנשים, לשם חילופי תרבות.
למידה והבנת שפת התרבות
בעיית הבנת שפת התרבות גובשה לראשונה על ידי ג 'גדאמר, מייסד הרמנויטיקה. כדי לשלוט ולהבין את חוקי ההתפתחות של שפת התרבות, יש צורך בבעלות על קודים תרבותיים. לכן אי אפשר להבין את רעיונותיה של התרבות היוונית העתיקה אם אינכם מכירים את המיתולוגיה של אתנוס זה, את ההיסטוריה שלו ואת ההקשר התרבותי. השאלה העיקרית של שפת התרבות היא שאלת האפקטיביות של הדיאלוג התרבותי. זה יכול להתבצע הן בצורה אנכית, כלומר דרך תקופות ועתקות, והן אופקית, כלומר דיאלוג בין תרבויות של קבוצות אתניות שונות הדו-קיום בזמן. בכדי להבין את שפת התרבות יש כמובן צורך בהכנה. חינוך יסודי מאפשר לאנשים להבין, למשל, את המשמעות של האגדות של קרילוב, אך יש להבין את הטקסטים של הרומנים של I. קאנט או ג'ויס, יש צורך בהכנה מעמיקה יותר וידע בקודים תרבותיים שונים.
אמנות כשפת תרבות
המרכיב המבני העיקרי בתרבות הוא אמנות. זוהי מערכת סימנים ספציפית, אשר נועדה להעביר מידע ספציפי. בתוכו, בצורה אמנותית, הידע של אנשים על העולם קבוע, זהו אמצעי לתקשורת בין דורות. מצד שני, אמנות היא אמצעי להבנת העולם הסובב אותנו, היא מבטאת את רעיונותיהם של אמנים לגבי קיום ועל קיומו בשפה אמנותית משנית. כשפה תרבותית אוניברסלית, אמנות פועלת עם סימנים, אך יש להם מאפיינים ספציפיים:
- יש להם משמעות, למשל, לחן נושא סמנטיקה מסוימת;
- משמש להעברת מידע מיוחד - צבעוני רגשית, אסתטי.
- הם מתפקדים במצב משמעותי (כל עוד אדם לא תופס יצירת אמנות ככזו, זה לא נושא ערך אומנותי).
- הם אינפורמטיביים.
עם זאת, בנוסף לתכונות אלה, הטבועות לא רק בסימני אומנות, לסימנים אומנותיים יש מאפיינים ספציפיים לחלוטין. אז הם:
- הם דו משמעיים, ופוליסמיה יכולה להתרחש אפילו בניגוד לרצונו של מחבר יצירת האמנות.
- לא ניתן להוציא אותם מהקשרם ולהחיל אותם במצב אחר עם אותה משמעות.
- עצמאי מבחינת הצורה. ניתן לתאם בין צורת האומנות באופן שרירותי לתוכן השלט, ולעיתים אדם שתופס יצירת אמנות עשוי לא להבין את הסמנטיקה שהונחה על ידי המחבר, אך יחד עם זאת לקבל מידע אסתטי והנאה, למשל, שפת התרבות המודרנית לא תמיד מובנת על ידי הצופים או הקוראים, אך הם עדיין יכול לקבל ממנה רגשות ורגשות אסתטיים. לטופס השפעה משמעותית על תוכן השלט האמנותי. לדוגמה, לא ניתן לספר שוב את השירה במילים שלך, כי עם אובדן הצורה גם תוכן יצירת האמנות ייעלם.
תרבות שפה
עבור אנשי מקצוע רבים, למונח "שפת תרבות" יש משמעות מילולית. אכן תרבות הדיבור, נורמות השפה הם המרכיבים החשובים ביותר בתרבות החברה והאדם. הדרך בה אדם מדבר מראה עד כמה הוא מכיר את החוקים והמסורות של החברה הזו. בנוסף, תרבות דיבור היא תנאי חיוני לתקשורת מוצלחת. שליטה גבוהה בשפות לאומיות וזרות מרחיבה את האפשרויות של אנשים לחדירת המשמעויות ושפות התרבות.
