דוברובולסקאיה ג'וליה אברמובנה ידועה בעיקר בחוגים פדגוגיים ומדעיים. הכשרון שלה היה יצירת ספר הלימוד הטוב ביותר בשפה האיטלקית בעולם, המילונים השלמים ביותר: רוסית-איטלקית ואיטלקית-רוסית.
היא תרגמה סרטים, ספרים, מאמרים רבים בחייה, הכשירה אינספור סטודנטים. פרופסור למילאנו, טריאסט, אוניברסיטת טרנט דוברולווסקאיה עשה יותר מכל אחד אחר לפופולריות של השפה הרוסית באיטליה. לא פעם, ממשלת איטליה העניקה לה פרסים בתחום התרבות.
ילדות, נוער
08/25/1917 בניז'ני נובגורוד במשפחתו של הזמרת נולד המלומד-פילולוג העתידי ג'וליה דוברולווסקאיה. הביוגרפיה שלה בשנות גיל ההתבגרות ציינה המשפחה עוברת לבירת הצפון. אביה הלך לעבוד כמתכנן בהפקה של לנינגרד, ואמה - מורה לאנגלית.
לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר, הילדה בבחירת המקצוע הלכה בדרכה של אמה, נרשמה לפקולטה הפילולוגית של LIFLI. למוריה של ג'וליה היה מזל רב: המדען המפורסם בעולם פרופס ו. יה. לימד ביסודו את התלמידים לא רק את השפה הגרמנית, אלא הסביר כיצד להרגיש את השפה הזו.
עד סוף חייה, ג'וליה אברמובנה הייתה אסירת תודה ל ולדימיר יעקובליץ 'על כך שלימדה אותה את יסודות האמנות - להיות מצולע. בעתיד, בעזרת הידע שנצבר, יוליה דוברולווסקאיה הצליחה ללמוד כמעט את כל השפות האירופיות הבסיסיות בכוחות עצמה.
חינוך מבריק הוליד אופוריה: העתיד נראה חבר קומסומול נלהב עם "טירות באוויר".
היא נאלצה לחתום
מי שקורא את הביוגרפיה שלה עשוי להיות קשור לקווי ולדימיר וויסוצקי: "שלג בלי לכלוך, כמו חיים ארוכים בלי שקרים …".
היא ראתה שלג כזה במחנה ליד מוסקבה. ולפני כן, הוגש נגדה כתב אישום נגד אישום בגין בגידה (סעיף 58-1 "א"), שבגינו היא הייתה אמורה להירות או 15 שנות מאסר. יוליה דוברובולסקאיה, למרות הלחץ, עמדה ולא הודה באשמה שהוטלה.
אישה זו לא דיברה על אילו אמצעים להשפעה מיושמים עליה על ידי תיקים על ידי אדונים בקאסמטים עבים-קירות. רק ביטוי אחד ירד מפיה: "אתה יכול רק לדמיין: לובינקה, לפורטובו, בוטירקה …"
לאחר ניסיונות פריצה כושלים, היא נשלחה למחנה ח'וברינסקי. ה"זיכרון "של אותן תקופות בחייה נותר חוסר היכולת להביא ילדים לעולם בגלל עבודת פרך.
האישה בת ה -28 שוחררה תחת חנינה של 1945.
דוברובולסקאיה על המיסיונרים של סטלין בספרד
היא הפכה להתנגדות אחרי "המסע העסקי" לספרד.
חברת קומסומול יוליה דוברולווסקאיה הגיבה לקריאתו של "אדם בבגדים אזרחיים" שגייס מתרגמים להשתתף בסיוע לרפובליקנים. אך במשך שלוש שנים של עבודה, הילדה הבינה מדוע סטלין שלחה 30 אלף מומחים צבאיים ו enkavedesh.
"הבינלאומי" עם התלבשות צבאית שימשו כיועצים לא רק בתצורות המזוינות של הרפובליקנים, אלא גם כיועצים באנלוג שנוצר בחופזה של ה- NKVD. מולדת סרוונטס הייתה מוכנה להפוך למדינה של פרטוקרטיה. מהקומוניסטים המקומיים של החזית העממית הראו המבקרים מראה של קומיסרי בולשביקים.
אותם רכוש פרטי שהופקעו עסקו במדינתם שלהם. הקתולים הספרדים ניסו בכוח להפוך לאתאיסטים, פוצצו כנסיות, הרגו כמרים. אירועים שפותחו על פי הקאנונים הסטליניסטים של "מאבק המעמדות".
אשם ספרדי
האוכלוסייה, שקיבלה את "החברים" שהגיעו אליהם כאנטי-פשיסטים, ראתה את מעשיהם, מרדה ותמכה בצבא שלהם, שהעלה מרד. בפרט, "צ'אפייב הספרדי" (שהוכשר בעבר באקדמיה לפרונזה, חברתה של ג'וליה אברמובנה ולנטין גונזלס) הגיע למסקנה שהקומוניסטים דומים לפשיסטים.
במחיר של מיליון חייהם של הספרדים הובסו הרפובליקנים, וה"בינלאומיים "גורשו. ג'וליה דוברובולסקאיה, שחזרה למולדתה, שתקה על מה שראתה וחוותה.
היו לה חברים בין תשוקות, שלימים התפכחו מברית המועצות. הנערה-מתרגמת הייתה אדם בולט (עדות לכך עולה מדמותה ברומן "למען אגלי הפעמונים" מאת ארנסט המינגווי).
ברור שהצעירה שחזרה לברית המועצות הודחקה "מראש ולמען מקרה": מחשש שתוכל לכתוב על מלחמת ספרד בתקשורת המערבית או לעשות דבר כזה.
אחרי 40 שנה המתורגמן יהיה בברצלונה, והיא תעזוב את המטוס בלב כבד, חשה בושה למשימת הנוער.
עזרו לשרוד
כפי שיוליה אברמובנה נזכרת, עבורה, שהיה תחת דיכוי, הדבר החשוב ביותר היה לא להיות ממורמר, לא להפסיק לראות דברים טובים אצל אנשים. היא עקבה אחר הכלל הזה, שמה לב, נזכרת ותודה לאנשים שבזמן קריאת הנשמה עושים מעשים טובים. עם זאת, ביניהם היא אסירת תודה במיוחד:
- לבעלה הראשון ההגון, יבגני אלכסנדרוביץ 'דוברולובסקי, עובד ננומטוריה שנישא ל"צ'קה "והקריב את הקריירה שלו;
- מהנדסת מחנה המפעל ח'וברינסקי מיכאילוב, שסידרה אותה כמתרגמת;
- מפקד משטרה רזה-שיער ורזה, שבאחריותו בלבד הוציא לה דרכון בתמורה לתעודת שחרור.
תגיד לי מי החבר שלך …
הפתגם הרומי העתיק הזה עמד במבחן הזמן. שנים רבות של חברות קישרו את ג'וליה דוברולווסקאיה עם הרבה אנשים ראויים ונהדרים:
- אסיר הגולאג, פעיל זכויות אדם, מבקר הספרות לאו רזגון;
- משורר, מתרגם, הפובליציסט קורני צ'וקובסקי;
- פובליציסט, מתרגם, משורר, עיתונאי איליה ארנבורג;
- קמפסינו (ולנטין גונזלס), המפקד הרפובליקני, דיכא לאחר מכן;
- מספר סיפור הילדים לילדים האיטלקי ג'אני רודארי;
- הצייר רנטו גוטוזו;
- פרופסור מאוניברסיטת מדינת מוסקבה מירב ממרדשווילי;
- הסופרת נינה ברברובה, אשתו של ולדיסלב חודאסביץ '.
חיים אישיים
יוליה דוברווולסקאיה, לאחר שחרורה, לימדה במכון לשפות זרות במוסקבה בשנים 1946 עד 1950. היא עסקה בפעילות פדגוגית ותרגום.
זה היה לא נוח עבור מניפולציות פרטיזניות, כשירות ועקרוני. עד מהרה נמצא אירוע להאשים אותה. פעם תרגמה יוליה אברמובנה מאמר בעל תוכן קתולי. המורה והמתרגם חוו באופן מלא את "חופש המצפון במתכונת הסובייטית".
היא פוטרה מעבודתה. הלחץ היה כה חזק עד שבעלה הראשון, יבגני דוברובולסקי, עזב אותה.
עם זאת, יוליה דוברובולסקאיה הצליחה להוכיח את המקרה שלה לאחר מעשה ולקבל משרה אצל MGIMO. שם היא החלה לדאוג לראש המחלקה לשפות רומנטיות ש 'גוניונסקי, הם התחתנו. סמיון אלכסנדרוביץ 'הפך לתמיכה ותמיכה ממשית באשתו. בגלל מחלת בעלה, דוברולווסקאיה התאלמנה לאחר תשע-עשרה שנה.
פעילות מקצועית
הסיבה לעזיבת הפרופסור מברית המועצות הייתה איסור רשמי על קבלת פרס בינלאומי.
בשנת 1964 סיימה יוליה דוברולווסקאיה, "קורס מעשי בשפה האיטלקית" את עבודתה על ספר הלימוד האגדי שלה. אגב, עד כה (במשך חצי מאה) מדריך זה הוא בסיסי עבור סטודנטים לפילולוגיה. עבור עבודה זו, שהוכרה כקלאסית, העניקה ממשלת איטליה בשנת 1970 לפרופסור למג'ימו יוליה אברמובנה פרס לאומי על הישגים בתחום התרבות.
עם זאת, ממשלת ברית המועצות לא אפשרה לה לצאת לחו"ל לצורך הענקת פרס. ג'וליה דוברולווסקאיה, מתרגמת מפורסמת בעולם, הרגישה כמו בצעירותה, נעולה בקירות הקאסמטים. היא, שציפתה בכנות שעם נפילת המשטר המדמם של המנהיג והופעת הפשרת שנות השישים, סוף סוף תוכל לעבוד בחופשיות, התאכזבה מרה. הפרופסור הבין כי לא הביורוקרטיה המוסדית היא שהרעילה אותה - היא התנגדה למערכת.
ג'וליה אברמובנה לא הצליחה לערוך ניסויים נוספים בעצמה. בשנת 1982 היא מתקשרת בנישואין פיקטיביים עם אזרח איטלקי ועוזבת את המדינה. בכך עזר לה הידידה המילאנית אמי מורסקו בבקשה טובה מצד חברתה הוגו ג'וסני.
"מורה לכל החיים"
לאחר שעזבה לאיטליה מברית המועצות, ג'וליה דוברולווסקאיה נותרה אותה "מורה": היא תמיד הייתה מוקפת בים של תלמידים עם שאלות. היא הנחיתה, לימדה, המליצה. היא עבדה בזעם, למרות גיל 65.
זה קרה שתואר הפרופסור הסובייטי לא התכוון כאן רבות, אם כי בלשנים מקומיים נדהמו מהידע הרב של המורה הרוסי. ג'וליה אברמובנה אהבה לומר שאיש לא נתן לה כלום. שבע שנים לאחר מכן, היא הפכה לפרופסור באיטליה. הגנתה על עבודת הדוקטורט שלה הייתה אירוע עבור הקהילה המדעית במדינה זו.
דוברובולסקאיה תמיד הרגיש כמו נציג של תרבות גדולה - רוסית. היא השתתפה בהוצאת ספרים מתורגמים של קלאסיקות רוסיות. האיטלקים העריצו את "המורה הרוסית": הסופר מרצ'לו ונטורי דיבר עליה ברומן שלו: "רחוב גורקי, 8, דירה 106". (פעם זו הייתה כתובת הבית שלה).
לעיתים קרובות הופיעו דמעות מול תלמידיה האיטלקיים כאשר, לבקשתם, ג'וליה דוברולווסקאיה סיפרה את חייה. הביוגרפיה של המתרגם והמורה הזכירה להם רומן הרפתקאות: "איך? האם באמת היית צריך לעבור את זה ?! אחרי מותה בשנת 2016, עמיתים באוניברסיטה הכירו בכבוד כי עבודותיה מתאימות לגופם המדעי של כל הצוות.
זה בדיוק קרה ששתי מדינות, שתי תרבויות, שתי תרבויות באו לידי ביטוי בגורלה הקשה של האישה הזו.
