בין כל עושר השפה הרוסית, מקום מיוחד תופס באמצעות אקספרסיביות, כמו אנטיתזה, מטאפורה, מטונימיה, ליטוט, היפר-בול, סינקדוך וכמובן הכינוי. אנו רואים דוגמאות לכינויים בחיינו בכל שלב, אנו משתמשים בהן באופן לא מודע בדיבור, אך איננו מבינים כיצד
בבעלותנו אמצעי ביטוי ייחודי. במאמר נדבר יותר על מהי הכינוי. דוגמאות יעזרו להבין טוב יותר וברור יותר כיצד הכינוי שונה מאמצעים אקספרסיביים אחרים לשפה הרוסית הגדולה והחזקה. לדוגמה, מה ההבדל שלה ממטאפורה והאם זה כן?
אז מהי הכינוי? דוגמאות לכינויים הן כדלקמן: לילות קטיפה, ידי זהב, תפקיד מבריק, הופעה מבריקה, אור לבן, אמן מכובד, זאב אפור.
ניתן לתת דוגמאות רבות לכינויים, אפילו המילה "אור" יכולה להעלות עד 10 כותרות. כלומר, הכינוי הוא טרופי, אמצעי ביטוי לשפה. במובן הרחב יותר, הכינוי הוא מילה או אפילו ביטוי, שבמשפט מקבל משמעות חדשה ומדגיש תכונות מסוימות באובייקט המתואר. לפיכך, הקורא מעריך את האובייקט המתואר מנקודת מבט לא שגרתית. הכינוי, לצד מטאפורה, מטונימיה ואמצעים אקספרסיביים אחרים, מעניקים לנושא, כמו גם לטקסט, צביעה אקספרסיבית מסוימת.
אין הסכמה לגבי הצורה הדקדוקית של הכינויים. חוקרים מסוימים, למשל, קוביאטקובסקי, סבורים כי הכינוי במשפט יכול להיות הגדרת תואר בלבד. אחרים נוטים לרעיון שכל חלק של דיבור יכול למלא תפקיד של הכינוי, אם הוא משמש כמכריע למילה אחרת. זו הגישה הרחבה כביכול להבנת המשמעות הלקסיקלית-סמנטית של הכינוי. אם ניקח בחשבון את הכינוי מנקודת מבטו של גישה זו, הרי שאפילו פתגם יכול למלא את תפקידו, אם הוא נושא צל של תפיסת המחבר את התופעה. לדוגמא: לשמוח בטירוף, לשרוק בטירוף, נסה נואשות, הגן בטירוף.
כמו כן, הכינוי יכול להיות יישום, למשל: ילדה יפה, שוטה, בורה, אחות פרות, איוון השוטה ואחרים.
למרות קיומה של גישה רחבה, רוב הבלשנים רואים בכך את הכינוי המגדיר את המילה המגדירה במבנים ייחוסיים שנבנו על פי מודל A + N, שם התואר (A, שם תואר) + שם עצם (N, שם עצם).
לרוב משתמשים בכינויים בשירה. הומר השתמש בכינויים - בשלו
"איליאד" יש כותרות כמו אודיסאוס הערמומי, אכילס המהיר. טכניקה זו נקראת הכינוי הקבוע, או הגדרה קפואה.
הבלשן הידוע ז'ירמונסקי מעיד שבמובן הרחב, הכינוי הוא למעשה כל הגדרה המדגישה ומדגישה כל סימן לאובייקט. במובן הצר, הכינוי הוא תכונה מעטפת המאפיינת את הקלאסיקה.
מההיסטוריה של הכינוי ברור כי בהתחלה הם היו קבועים במילים מסוימות, למשל הים האפל, הלילה הכוכב, השליט הכתר.
על פי מאפיינים מבניים ניתן להבחין בכינוי פשוט, מגובש, מורכב. דוגמאות לכינויים מורכבים נמצאות לרוב בשירתו של אחמטובה.
