השאלה שהוצגה בכותרת המאמר רק במבט ראשון נראית די פשוטה וחד משמעית. הפילוסופיה והשקפת העולם פועלות כתופעות הטמונות רק בתודעה האנושית ומשמשות כפרמטרי קריטריון להערכת כל אדם - זוהי עובדה שאין עליה עוררין ואובייקטיבית, המציגה את הקשר האורגני ואחדותם של חומרים אלה.
עם זאת, ניתוח מדוקדק של תופעות אלה מגלה לא מעט בעיות מעניינות, לא תמיד קל לענות על השאלה כיצד קשורים פילוסופיה ותפיסת עולם, מכיוון שנמצאים הבדלים משמעותיים מאוד ביניהם, הנוצרים בדיוק ברגע "מגע" בין השקפת העולם והפילוסופיה. כקטגוריות.
נקודת המבט הנפוצה ביותר היא שתפיסת עולם היא מושג קיבולי יותר ביחס לפילוסופיה, ותפיסת עולם פילוסופית היא רק צורה אחת של השקפת עולם, יחד עם דתיים, מיתולוגיים, מדעיים, אופיולוגיים וכו '.
בהקשר זה, תפיסת העולם מוצגת כאחד המאפיינים ההכרחיים האובייקטיביים של אדם, אשר מטרתו היא היווצרות אישיות. יחד עם זאת, עובדתו ותוכנו של השקפת עולמו, אדם עשוי אפילו לא להיות מודע, אם כי אם אנו מדברים על אישיות, זה בקושי אפשרי. כאן אנו מגלים שהשונות הראשונה, הפילוסופיה והשקפת העולם יכולים להיות נוכחים בו זמנית רק ברמת ההתפתחות האישית של הפרט ותו לא. יתרה מזאת, לא עובדה שאדם זה עם השקפת עולם מסוימת יהיה נושא בתפיסת עולם פילוסופית, הוא יכול להיות בעל דתיים וכל אחד אחר.
מנקודת המבט של ניתוח מדעי, נושא הפילוסופיה, הפילוסופיה והשקפת העולם, ככלל, אינם גרושים זה מזה. תפיסת העולם מוצגת כמאפיין של אדם, המייצגת מערכת רעיונות על דברים, על מקומם בעולם והעולם הזה עצמו. אבל הפילוסופיה מספקת גם הזדמנות כזו, אך רק ובלעדית מאותם עמדות שמתגבשות על רקע פילוסופי, אין זה ראוי לדבר כאן, למשל, על השקפת עולם דתית.
הפילוסופיה והשקפת העולם, כמובן, הן תופעות המפוזרות בזמן ביניהן, מכיוון שידוע כי למשל התודעה המיתולוגית קדמה לפילוסופיה.
בעולם המודרני, יש נטייה מסוימת לדינמיקה של יחס זה.
ראשית, העולם הופך לפסיפס יותר ויותר, וכדי לבסס דפוס זה קשה למדי.
שנית, כיום זה כמעט בלתי אפשרי להחדיר סוג של "טהור" של השקפת עולם אצל כל אדם, ככלל, השקפת עולמנו המודרנית היא אינטגרטיבית וסינתטית, ולא העובדה שהמרכיב הדתי בה מופיע באופן טבעי לפני זו המדעית, או שהמרכיב המיתולוגי מקדים את הפילוסופית.
שלישית, כמה מומחים מתעדים את הופעתם של כמה "ניאופלזמה רוחנית", שעל פי תפוצתם ותפקידם בחברה, עשויים בהחלט להיחשב כסוגים של השקפת עולם. ראשית כל, אנו מדברים על תפיסת העולם ה"רשתית "הידועה, אשר הופעתה עם הזמן מיוחסת לתחילת הכניסה ההמונית של אנשים לאינטרנט, לרשתות החברתיות ולעולם הווירטואלי בכלל. ועל כן, אפריורי המכיר בפילוסופיה כמדע, כיצד לענות על השאלה לגבי תפקידה בעולם דימויים כה וירטואליסטי.
ניתן להתייחס לקשר שבין פילוסופיה להשקפת עולם באמצעות הפריזמה של הפעלתם. כל תפיסת עולם הינה תופעה סובייקטיבית באופן בלעדי, בעוד שאנו מכירים בפילוסופיה כמדע, אנו מכירים באובייקטיביות שלה. יש גם הבדל משמעותי בתופעות אלה. גישה פילוסופית לעולם היא מערכת יחסים תיאורטית נשגבת, במקרים מסוימים פשוט רטורית (ביטוי נפוץ: "התייחס לכל דבר פילוסופי"), השקפת העולם היא תמיד סובייקטיבית ונוגעת ללב. ככלל, בעיות צריבה והיבטים אינטימיים בחייו של כל אדם בודד.
היבט נוסף של הקשר הוא הבין-טכנולוגיה שלהם, כביכול. בחלק מהמקרים, הפילוסופיה משמשת כאמצעי לביטוי תפיסת עולם, ובאחרים הפילוסופיה כבר משמשת כלי לביטוי תפיסת עולם.
במילה אחת, בניתוח הקטגוריות של הפילוסופיה והשקפת העולם נמצא אי-הפחתה משמעותית למדי, שבסופו של דבר משקפת משהו מיוחד בתוכן של תופעות אלה.
