התרבות

מור לא תמיד שחור ולא תמיד אפריקני

תוכן עניינים:

מור לא תמיד שחור ולא תמיד אפריקני
מור לא תמיד שחור ולא תמיד אפריקני
Anonim

עבור רבים המילה "מור" נשמעת שם נרדף למילה "כושי", והכל בזכות גיבור המחזה של שייקספיר "אותלו", שם הדמות הראשית הייתה מור ועשתה שחור. אבל לזהות את שני המושגים האלה לא שווה את זה, מכיוון שהמור אינו תמיד שחור ולא תמיד אפריקאי.

מעט רקע

בתחילה, עוד לפני עידן שלנו, כל האוכלוסייה בצפון אפריקה, שלא הוכפה על ידי האימפריה הרומית, אלא הייתה כפופה למנהיגים המקומיים, נקראה המורים. לבסוף, הפרובינציה הרומית מאוריטניה הפכה רק עם תום התקופה, כאשר המלך האחרון של עדת המורים העביר את ארצו לקיסר הרומי. המילה הרומית מאורי (מור) היא שאילה מהמילה היוונית "חושך". מאז שקיעת האימפריה הרומית המשיכו המורים לחיות במקומות בריכוזם בצפון-מערב אפריקה, באזור אלג'יריה ומרוקו המודרנית עד תחילת המאה השמינית לספירה, אז הרחבת תומכיהם של הדת המודרנית דאז - האיסלאם, לא הובילה להרחבה משמעותית של השטחים הנשלטים.

סיפור עיקרי

Image

מאז 711, ההיסטוריה של המורים קשורה ישירות להיסטוריה של אירופה, החלק המערבי ביותר שלה - חצי האי האיברי. השנה, חסידי האסלאם חצו את מצר גיברלטר, הביסו את הוויזיגותים וכבשו את בירתם טולדו. עד 718 כמעט חצי האי היה תחת שלטון ערבי. אירופה, מאז נפילת האימפריה הרומית, לאחר שאיבדה קשר עם שאר העולם, החלה לזהות את כל שוחרי האסלאם עם הערבים, מהזיכרון הישן שכינה אותם מורים. השיא של כוחם של הבורים בפירנאים הגיע במאה העשירית. בסוף המאה האחת-עשרה, במהלך הרקונקוויסטה, הועמו המורים כמעט מחצי האי, והניצחון הסופי זכה בשנת 1492, כשספרד שלחה את קולומבוס לחופי אמריקה, ועשתה את הצעד הראשון בדרך לשליטה עולמית.

Image

אך אלה היו תקופת השיא של האינקוויזיציה, אשר עד שנת 1492 גירשה את כל היהודים מהארץ, ואחרי עשר שנים, כל מור שלא קיבל את הנצרות עזב את המדינה. חשיבות ההחזקה הערבית בחצי האי האיברי במשך מאות שנים לא הייתה לשווא. בנוסף לאנדרטאות הארכיטקטוניות של אותה תקופה, השאירו המורים חותם משמעותי במאגר הגנים של הספרדים והפורטוגלים הנוכחיים.