במדינות אירופה, כמו בשאר העולם, זהותו של האדם זוהתה במשך מאות שנים בשמו. דוגמא לכך הוא בנו של אלוהים ישוע עצמו, שבלידתו נקרא עמנואל, ואז נקרא ישוע. הצורך להבחין בין אנשים שונים עם אותו שם דרש תוספות הסבר. אז המושיע התחיל לקרוא לישוע מנצרת.
כשהגרמנים קיבלו שמות משפחה
שמות משפחה גרמנים קמו על פי אותו עיקרון כמו במדינות אחרות. התגבשותם בסביבת האיכרים של אדמות שונות נמשכה עד המאה ה -19, כלומר עם הזמן הייתה במקביל לסיום בניית המדינה. הקמת גרמניה המאוחדת דרשה הגדרה ברורה וחד משמעית יותר של מי הוא מי.
עם זאת, כבר במאה ה- XII על שטחה של הרפובליקה הפדרלית הנוכחית של גרמניה הייתה אצולה, ואז הופיעו לראשונה שמות משפחה גרמנים. כמו במדינות אחרות באירופה, שם האמצעי אינו משמש לזיהוי. אך בלידתו ניתנים לתינוק, ככלל, שני שמות. אתה יכול ליצור קשר עם כל אדם על ידי הוספת מילה שפירושה מין. שמות משפחה גרמניים נשיים אינם שונים מאלה של גברים, הם פשוט משתמשים בקידומת "פרו" שלפניהם.
סוגי שמות משפחה גרמנים
על פי מוצא לשוני, ניתן לחלק את שמות המשפחה הגרמנים לקבוצות. הראשון והשכיח ביותר נוצר משמות, בעיקר זכר. זה נובע מהעובדה שהניכוס ההמוני של שמות משפחה התרחש בתקופה קצרה למדי (במובן ההיסטורי), ופשוט לא היה זמן לביטוי דמיון מתוחכם כלשהו.
שמות משפחה שמקורם בשמות פרטיים
הפשוטים שבהם הם אלה שיצירתם לא התפלסמו במשך זמן רב, אלא פשוט הקימו אותם בשם הבעלים הראשון שלהם. הם קראו לאיזה איכר וולטר, וצאצאיו קיבלו את השם הזה. יש לנו גם את האיבנובים, הסידורובים והפטרובס, ומקורם דומה לגרמני יוהנס, פיטרס או גרמנים. מנקודת המבט של הרקע ההיסטורי, שמות משפחה גרמנים כה פופולריים אומרים מעט, אלא שאיזה אב קדמון ישן נקרא פיטרס.
מקצוע כבסיס מורפולוגי של שם משפחה
שמות משפחה גרמנים, המדברים על השיוך המקצועי של הבעלים הראשון שלהם, אפשר לומר, האב הקדמון, פחות שכיחים. אבל המגוון של הקבוצה הזו הרבה יותר רחב. שם המשפחה המפורסם ביותר הוא מילר, פירושו "מילר" בתרגום. המקבילה האנגלית היא מילר, וברוסיה או אוקראינה זה מלניק, מלניקוב או מלניצ'נקו.
המלחין המפורסם ריצ'רד וגנר יכול היה להציע שאחד מאבותיו היה עוסק בהובלת משא בעגלה שלו, אביו של מספר הסיפורים שהופמן היה בעל חצר בית משלו, וסבא רבא של הפסנתרן ריכטר היה שופט. שניידרס ומגרסרות היו פעם תפורים, והזמר אהב לשיר. ישנם שמות משפחה גרמנים מעניינים אחרים. את הרשימה ממשיכים פישר (דייג), בקר (אופה), באואר (איכר), וובר (אורג), צימרמן (נגר), שמידט (נפח) ורבים אחרים.
היה פעם במלחמה גולייטר קוך, אותו אחד שפוצץ על ידי גרילה תת-קרקעית. בתורגם, שם משפחתו פירושו "לבשל". כן, הוא הכין דייסה …
שמות משפחה בתיאור מראה ואופי
כמה שמות משפחה גרמנים ואולי נקביים מגיעים מהמראה או הדמות של הבעלים הראשון שלהם. לדוגמה, המילה "לאנג" בתרגום פירושה "ארוך", ואנחנו יכולים להניח שמייסדה המקורי היה גבוה, שעבורו קיבל כינוי כזה. קליין (קטן) הוא ההפך הגמור. פירושו של קראוזה "מתולתל", תכונה כה אטרקטיבית בשערה של פראו כלשהי, שחיה לפני כמה מאות שנים, ניתנת לרשת. אבות אבות פוקס היו ככל הנראה ערמומיים, כמו שועלים. אבותיהם של וייס, בראון או שוורץ, בהתאמה, היו בלונדיניות, חומות שיער או ברונטיות. הרטמנס נבדלו על ידי בריאות וכוח מצוינים.
מוצא סלאבי של שמות משפחה גרמנים
אדמות גרמניה במזרח גבלו תמיד עם מדינות סלאביות, וזה יצר את התנאים לחדירה הדדית של תרבויות. שמות משפחה גרמנים ידועים עם סיומת "-its", "-s", "-of", "-ek", "-ke" או "-sky" הם בעלי מוצא רוסי או פולני בולט.
לוצוב, דיסטרוף, דניץ, מודרוב, יאנקה, רדצקי ורבים אחרים כבר הורגלו זה מכבר, וחלקם הכולל הוא חמישית מכלל שמות המשפחה הגרמניים. בגרמניה הם נתפסים כשל עצמם.
הדבר נכון גם לסיום "-ר", הנגזר מהמילה "yar", שפירושה בשפה הסלאבית העתיקה של האדם. הצייר, הטסליאר, הדייג, האופה הם דוגמאות ברורות למקרים כאלה.
בתקופת הגרמניזציה, שמות משפחה רבים דומים תורגמו פשוט לגרמנית, בחרו את השורשים המתאימים או החליפו את הסיום ב"- ", וכעת לא מזכיר דבר למוצאם הסלאבי של בעליהם (סמוליאר - סמולר, סוקולוב - סוקול - פאלק).
רקעים של הברון
ישנם שמות משפחה גרמנים יפים מאוד, המורכבים משני חלקים: זה העיקרי והקידומת, לרוב "רקע" או "דר". הם מכילים מידע לא רק על מאפייני מראה ייחודיים, אלא גם על אירועים היסטוריים מפורסמים בהם השתתפו בעלי הכינויים הללו, פעילים לעיתים. לכן צאצאים גאים בשמות כאלה ולעיתים קרובות נזכרים באבותיהם כאשר הם רוצים להדגיש את הלידה הטובה שלהם. וולטר פון דר פוגלוויד - זה נשמע! או הנה פון ריכטהופן, הטייס והברון האדום.
עם זאת, לא רק התהילה הקודמת הופכת לסיבה לסיבוכים כאלה בכתיבה. מקורם של שמות משפחה גרמניים יכול להיות הרבה יותר פרוזאי ולדבר על האזור בו נולד האדם. מה המשמעות של דיטריך פון ביירן למשל? הכל ברור: אבות אבותיו מגיעים מבירת שוויץ.
שמות משפחה גרמנים של העם הרוסי
הגרמנים ברוסיה חיו מאז התקופה שלפני פטרלין, ואכלסו אתנית את האזורים השונים המכונים "התנחלויות". עם זאת, אז כל האירופאים נקראו כך, אך תחת הקיסר-רפורמטור הגדול, עודדו כל זרם העולים מארצות גרמניה. התהליך תפס תאוצה בתקופת שלטונה של קתרין הגדולה.
קולוניסטים גרמנים התיישבו באזור וולגה (מחוזות סראטוב וצאריצין), כמו גם ברוסיה החדשה. מספר גדול של לותרנים התגיירו לאחר מכן לאורתודוכסיה והתבוללו, אך הם נשארו עם שמות גרמנים. לרוב, הם זהים לאלה שלבשו מהגרים שהגיעו לאימפריה הרוסית במאות ה-16-18, למעט כאשר פקידים, עובדי ניירת, עשו טעויות וטעויות פקידותיות.
שמות יהודיים
רובינשטיין, הופמן, אייז'נטשטיין, ווייסברג, רוזנטל ושמות רבים אחרים של אזרחי האימפריה הרוסית, ברית המועצות ומדינות פוסט-סובייטיות, רבים מחשיבים בטעות כיהודים. זה לא כך. עם זאת, יש אמירה מסוימת באמירה זו.
העובדה היא שמאז סוף המאה ה -17 רוסיה הפכה למדינה בה כל אדם יוזם ועובד קשה יכול למצוא את מקומו בחיים. הייתה מספיק עבודה לכולם, ערים חדשות נבנו בקצב מואץ, במיוחד ברוסיה החדשה שנכבשה מהאימפריה העות'מאנית. אז הופיעו על המפה ניקולייב, אובידיופול, חרסון וכמובן הפנינה של דרום רוסיה - אודסה.
תנאים כלכליים נוחים במיוחד נוצרו עבור זרים המגיעים למדינה, כמו גם עבור אזרחיהם שלהם שרצו לחקור אדמות חדשות, ויציבות פוליטית, הנתמכת בכוחו הצבאי של המנהיג האזורי, הבטיחה כי מצב זה יישאר זמן רב.
נכון לעכשיו, לוסטדורף (הכפר שמח) הפכה לאחת מפרברי אודסה, ואז הייתה זו מושבה גרמנית, שעיקר עיסוקה של תושביה היה חקלאות, בעיקר גידול גידול. הם גם ידעו לחלוט בירה.
יהודים, המפורסמים בזכות יכולותיהם המקצועיות, הוורידים המסחריים וכישוריהם, לא נשארו אדישים לקריאתה של הקיסרית הרוסית קתרין. בנוסף הגיעו מגרמניה מוזיקאים, אמנים ואמנים אחרים בני לאום זה. שמות המשפחה של מרביתם היו גרמניים, והם דיברו יידיש, אשר במהותה היא אחד הניבים של השפה הגרמנית.
באותה תקופה היה "חיוור ההתיישבות", עם זאת מתווה חלק גדול מספיק ולא גרוע יותר של האימפריה. בנוסף לאזור הים השחור, יהודים התייחסו לאזורים רבים באזור קייב הנוכחי, בסרביה ואדמות פוריות אחרות, לאחר שבנו עיירות קטנות. כמו כן, חשוב שחיים מתחת לחלוקת ההתיישבות היו חובה רק עבור אותם יהודים שנשארו נאמנים ליהדות. על ידי קבלת אורתודוכסיה, כל אחד יכול היה להתיישב בכל אזור במדינה רחבה.
כך הפכו נושאי שמות משפחה גרמנים לעולים מגרמניה של שני אזרחות בבת אחת.
