הרוסים באסטוניה הם נושא קשה וכואב עבור תושבי המדינה דוברי רוסית, מכיוון שהם מיעוט אתני, קבוצה זו נותרה הגדולה ביותר, עד 30% מכלל האוכלוסייה במדינה. הנתונים מחושבים ממספר אזרחי אסטוניה. למעשה, אחוז הרוסים החיים במדינה הוא הרבה יותר גבוה. אלה כוללים ילידים, כמו גם את הדור השלישי והרביעי של אסטוניה, שאינם מסכימים עם חקיקה מפלה, שלא אפשרו לאנשים להיות אזרחיים מחוסר ידיעת שפת המדינה.
ההיסטוריה של הרוסית במדינה
הרוסים חיים על אדמות אסטוניה מאז ימי קדם. ראוי לציין כי האסטונים עצמם נקראים רוסי רוסיים. אז התושבים העתיקים של אסטוניה המודרנית כינו את אבותיהם של הסלאבים הקדומים החיים על אדמות מהקרפטים והדנובה התחתונה עד לחופי הדרום-מזרחי של הבלטי.
העיר השנייה בגודלה באסטוניה, טרטו, בשם הרוסי יוריב, נוסדה במאה ה- XI על ידי חוליה של ירוסלב החכם, בהמשך נשלטה על ידי הרפובליקה של נובגורוד, המסדר הלובי, קהילת חבר העמים, שוודיה, האימפריה הרוסית, ברית המועצות ואסטוניה. מאז ומתמיד, הרוסים חיו בנרווה, ו -86% מהאוכלוסייה הרוסית חיו כאן במהלך שילוב העיר הזו באסטוניה. יותר מ- 41% מהאוכלוסייה הרוסית גרה בטאלין.
זרם גדול של פליטים מרוסיה התרחש לאחר מהפכת 1917. אז הרוסים באסטוניה תמיד חיו. לפני שנת 1925 חיו הרבה גרמנים ושוודים במדינה, אך רפורמות קרקעות באותה תקופה הובילו לפשיטת רגל המונית ולעזיבתם מאסטוניה. הנהירה של האוכלוסייה הרוסית גדלה משמעותית בתקופה שלאחר המלחמה, כך שעד שנת 1959 אחוז האוכלוסייה הרוסית הסתכם ביותר מ- 20% מכלל התושבים.
אוכלוסייה דוברת רוסית
בנוסף לרוסים ואסטונים, האוכלוסייה דוברת הרוסית מתגוררת באסטוניה, כולל יהודים, ארמנים, אוקראינים, גרמנים, בלארוסים וחלק מהאוכלוסייה הילידית. עבור רבים מהם הפכה השפה הרוסית לשפת האם שלהם. מרבית האנשים הללו הגיעו לאסטוניה במהלך ברית המועצות. צעירים שנולדו לאחר שנות התשעים נוטים יותר לדבר אסטונית.
אנשים ללא אזרחות אסטונית
במרץ 1992 נכנס לתוקף החוק למתן אזרחות, שנחקק בשנת 1938, לפיו צאצאים או צאצאיהם נחשבים לאזרחים. בן לילה, יותר משליש מתושבי המדינה שהוקמה לאחרונה היו לא-אזרחים, רובם רוסים באסטוניה.
חוק זה היה בתוקף קצת יותר משנה, אך הפעם הספיק בכדי לקיים בחירות לרשויות המחוקקות והמבצעות. כתוצאה מכך, הרכב הפרלמנט האסטוני כלל 100% מאסטונים אתניים, שאיפשרו לאמץ חוקים נגד האוכלוסייה הדוברת רוסית. השפה הרוסית באסטוניה הופכת לשפת התקשורת הפרטית, מכיוון שאסטונית הוכרזה כשפת המדינה.
מעמדם של לא-אזרחים באסטוניה מוסדר על ידי חוק שהתקבל בשנת 1993. זמן אימוץ זה לא היה אקראי לחלוטין. זו הייתה תקופת הפרטה. אכן, על פי החוק החדש שאומץ, אנשים ללא אזרחות אינם יכולים להחזיק ברכוש באסטוניה. באותה תקופה התקשורת האסטונית על רוסיה החלה לפרסם חומרים חסרי פניות כדי להצדיק פעולות נגד הרוסים.
אלה היו אלה שעל פי החוק המאומץ קיבלו מעמד של "חסר אזרחות", שהיה ברוב רוב הנדל"ן, עבדו במפעלים שהופרטו לאחר מכן. מטבע הדברים, עובדי מפעלים, לרוב תושבי אזורים אחרים בברית המועצות לשעבר, שהכריזו על החוק כשאינם אזרחים, נשללו מהם הזכות להפרטה.
זה הוביל לכך שכמעט כל הנדל"ן והעסקים הפכו לנחלתם של אסטונים אתניים, כיום בעלי עסקים גדולים. מכיוון שאינם אזרחים היו מוגבלים ביכולתם לעשות עסקים, החקיקה הותירה להם את ההזדמנות לפתוח חטיפים קטנים, בתי קפה וחנויות. בהמשך, רבים הצליחו עדיין להשיג אזרחות, אך הזמן אבד.
מדיניות פנים אסטונית
ממשלת אסטוניה, בהשפעת ההפגנות ההמוניות של האוכלוסייה דוברת הרוסית, ארגונים בינלאומיים, האו"ם, האיחוד האירופי, עשו ויתורים. היא, שעדיין האמינה שיש לקבל אזרחות באמצעות התאזרחות, הקלה על הדרישות להשגתה, מה שהביא לפישוט מסוים של הבחינה בשפה האסטונית.
אולם בהדרגה, אזרחות באסטוניה עבור הרוסים לא הפכה להיות נושא עדיפות. זה קרה בגלל העובדה שהאיחוד האירופי איפשר לאנשים חסרי אזרחות שחיים במדינה זו לנסוע בחופשיות למדינות השייכות לאזור שנגן. בשנת 2008 ד 'מדבדב עשה את אותו הדרך, ואיפשר לאנשים מקטגוריה זו כניסה ללא ויזה לרוסיה. זהו פלוס מובהק, שכן קבלת ויזה לרוסיה לאזרחי אסטוניה היא מאוד בעייתית. רבים היו מרוצים ממצבם של לא אזרחי אסטוניה. זה לא מתאים לטאלין. מוסקבה, כמו תמיד, מעדיפה לשתוק על הניקוד הזה.
אולם האו"ם, כמו גם האיחוד האירופי, מודאגים מכמותם הרבה של אנשים חסרי מדינה, ומאמינים בצדק כי הדבר פוגע בזכויותיהם של חלק גדול מתושבי אסטוניה. מאז 2015, ילדים של אזרחים שאינם אסטונים שנולדו במדינה זו יקבלו אוטומטית אזרחות, אך כפי שמצביעה ממשלת המדינה, הוריהם לא ממהרים להגיש בקשה לה. ממשלת אסטוניה שמה את תקוותיה לזמן שכתוצאה מכך הדור המבוגר ימות, ובכך מתאזרח את ההתאזרחות.
עמדתה של רוסיה בשאלה הרוסית באסטוניה
היחסים בין מוסקבה לטאלין נמצאים בנקודת הקפאה. למרות העובדה כי באסטוניה חיים 390, 000 רוסים, מדיניות האפרטהייד כלפיהם נמשכת. פעולותיה של ממשלת רוסיה הן בעלות אופי הצהרתי בלבד, שרוב בני ארצם המתגוררים באסטוניה נחשבים לבוגדניים.
יש זיוף של ההיסטוריה באסטוניה. זה תקף בעיקר למלחמת העולם השנייה. נאמר בגלוי כי הנאצים עזרו לאסטונים להילחם למען חירות המדינה, מייצג את הפולשים הרוסים. כלי תקשורת אסטוניים מדברים על רוסיה לא כשכנים, אלא כפולשים, המייצגים שוב את התושבים דוברי הרוסית בארצם כסוכני מוסקבה, אנשים סוג ב '. ניתן לקרוא לעיתים קרובות כי הרוסים הם קבועים בחנויות יין (האם אסטונים לא מבקרים בהם?), לבושים גרוע, מפגרים, חיים את חייהם שלהם, בלתי מובנים עבור האירופאים. כמובן, זה לא כך. אבל הדבר החשוב ביותר הוא ליצור רושם.
מוסקבה מעדיפה להעמיד פנים ששום דבר נורא לא קורה באסטוניה. זה מסביר בחלקו מדוע רוסים רבים מעדיפים להיות "אנשים חסרי מדינה" במדינה בה הם נולדו, גדלו ולא ממהרים למולדתם. ראשית כל, בגלל הנוהל הביורוקרטי הארוך למדי לקבלת אזרחות על ידי רוסים אתניים, שנמשך שנים. צריך לעבור כינוסים משפילים של אסמכתאות ומסמכים אינסופיים. וגם מכיוון שאסטוניה היא גם אדמתם, בה הם נולדו, מקום מגוריהם של אבותיהם, וסביהם נלחמו.
הפרדה אתנית?
איך חיים רוסים באסטוניה? קשה לענות על שאלה זו באופן חד משמעי. אם אתה מסתכל מנקודת מבט של רווחה חומרית, אז כנראה שלא גרוע יותר מרוסיה. למרות שבאיחוד האירופי, אסטוניה היא מדינה חקלאית ענייה. אחרת הייתה יציאה המונית. אבל זה לא יגיע לזה, מכיוון שיותר משליש מאוכלוסיית המדינה מדברים רוסית. מחקרים שנערכו על ידי מדענים מאוניברסיטת טרטו מראים כי בטאלין, כמו גם בערים אסטוניות אחרות, מספר האנשים העוברים מאזור לאזור הפך להיות תכוף יותר, כאשר הרוסים התיישבו עם רוסים, אסטונים עם אסטונים.
בבירה מנסות קבוצות אתניות מקומיות להתיישב במרכז העיר (אזור פוג'ה-טאלין, קסקלין, קלמייה) ובפאתי (Kakumäe, Pirita, Nõmme). אם כי האזור המרכזי של פיחיה-טאלין מאוכלס על ידי הרוסים ביותר מ- 50%. הרוסים מעדיפים לעבור לאזורים שבהם יש קהילות לאומיות. מדובר בעיקר באזורי שינה פאנלים.
יש חלוקה לקבוצות על בסיס אתניות. מסתבר שהאסטונים לא רוצים לגור ליד הרוסים, שלא ששים במיוחד לגור ליד האסטונים. ההפרדה לפי עדתיות, בידוד מלאכותי בין אזרחים, המכונה "הפרדה", הולכת וגוברת. כל זה רצוף השלכות חמורות שעלולות להתרחש בכל רגע, ברגע שאנשים מבינים שרוסיה אינה העוזר שלהם, וחברי הממשל האסטוני "קצת נשכו", מרגישים את נאט"ו. זה מובן גם באיחוד האירופי, שם הם לא מוכנים לפתור בעיה מורכבת נוספת. אנשים רגילים חיים בשלום ולא רוצים עימות.
התאזרחות אסטונית
למדינה ניסיון בביצוע אירוע זה בין השנים 1920 עד 1940. הגרמנים והשוודים הבלטיים היו נתונים לו. מבחינה היסטורית, הם היו בעלי קרקעות. אסטונים החיים באזורים כפריים נשאו את שמות בעליהם. לאחר אימוץ כללי הלשון האסטונית בשנת 1920, הממשלה עשתה מסלול קשה לקראת הטמעת הגרמנים, השבדים, שלא רצו ללמוד אסטונית, הלכו למולדתם ההיסטורית.
אנשי הסטו שחיו באסטוניה לפני הצטרפותם לרוסיה של השטח שנמצא במחוז פצ'ורה באזור נובגורוד, עברו התבוללות. בנוסף, נעשתה אסטוניזציה של שמות משפחה. הממשלה אינה יכולה לבצע התאזרחות גלויה לחלוטין מכיוון שהדבר יביא לאי הבנה מצד ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, כמו גם לתנועות דוברות רוסית מקומיות. לכן תהליך זה מיועד לתקופה ארוכה יותר של 20 שנה.
הרוסים באסטוניה היום
העצמאות, שנרכשה בשנת 1991, מביאה לכך שהשפה הרוסית מאבדת את מעמדה הרשמי והופכת לשפה זרה. אך המצב סביב סוגיה זו אינו מתאים כלל לממשלת אסטוניה, מכיוון שאפשר לשמוע דיבור ברוסית כמעט בכל הארץ. השפה משמשת ברמה הביתית, בפרסום, סחר ושירותים. זה לא רגיל במלוא הפוטנציאל שלו ברמה הממלכתית, למרות שיש אתרים בשפות רוסיות של ארגונים ממלכתיים רבים שקיימים בכספי תקציב. בנוסף, לא רק רוסים, אלא גם אסטונים משתמשים באינטרנט בשפה הרוסית, בתקשורת, בארגוני תרבות ורבים אחרים.
בנוסף לרוסים, אזרחים עם דרכונים רוסים, כמו גם שאינם אזרחים, מתגוררים כל הזמן באסטוניה. לפיכך, בעיריות רבות בהן לא-אסטונים מהווים יותר ממחצית האוכלוסייה, מותר שירותים ציבוריים בשפת המיעוט הלאומי. אם ברור פחות או יותר עם אזרחי מדינה אחרת, אזי לא אזרחים התושבים במדינה זו מזה כמה דורות יופרו בזכויותיהם.
די קשה לאזרח רוסי באסטוניה להשיג עבודה טובה, אך עבור אזרח שאינו אזרח זה כמעט בלתי אפשרי. העבודה ברוסיה באסטוניה נמצאת רק במתקנים תעשייתיים, בתחום השירותים, המסחר, הקייטרינג הציבורי. שירות המדינה, רוב המקצועות המיוחסים והמשולמים למדי, נופלים תחת הרשימה בה הכרת השפה האסטונית היא חובה.
חינוך
ממשלת אסטוניה מבינה שכל עוד יהיו מוסדות חינוך ברוסית, ההתאזרחות המלאה לא תתרחש. זה חל במיוחד על גני כושר ואוניברסיטאות. לכן מתבצע תרגום מלא של מוסדות חינוך אלה לאסטונית. הבעיה של האינטליגנציה הדוברת רוסית חריפה למדי. בתי הספר הרוסיים באסטוניה נסגרים.
העובדה היא שבתקופה שלאחר המלחמה הוקמו מפעלים תעשייתיים באופן פעיל ברפובליקה האסטונית האגרונית. זאת בשל נוכחותם של נמלים בים הבלטי. אסטונים, בהיותם בעיקר תושבים כפריים, לא יכלו לספק להם עבודה. לפיכך, עובדים מוסמכים מאזורים אחרים בברית המועצות הגיעו לעבוד במפעלים. הם היו ברובם התמחויות עבודה.
לימודים באסטוניה לילדים רוסים בבתי ספר רוסיים אסורים. האוניברסיטאות הרוסיות הפרטיות הפועלות במדינה סגורות ברובן או מאוימות על הכחדה. בלי האינטליגנציה, ובמיוחד מדעי הרוח, שימור המסורות הרוסיות באסטוניה הוא די קשה. תלמידי בתי ספר שלומדים את כל המקצועות באסטונית, ואת ילידיהם, כזר, המכיר באופן אופציונלי את הספרות הרוסית, את ההיסטוריה של רוסיה, פשוט מתבוללים, מומסים במסה של אסטונים, שעדיין לא יקבלו אותם כמו שלהם. זה מה שמצפה ממשלת אסטוניה.
