תרבות היא, קודם כל, רמה מסוימת של שלמות של מיומנות, ערכה. זהו שילוב של אובייקטים אידיאליים הנוצרים על ידי האנושות בתהליך התפתחותה. מנקודת מבט של תרבות ניתן לקחת בחשבון כל אובייקט או תהליך שיש להם לא רק משמעות מעשית, אלא גם את הערך המיוחד של צביעת העולם.
תמצית התרבות טמונה בפעילות היצירתית של האדם. אחרי הכל, הוא מכיר את העולם הזה, מקבל ידע אובייקטיבי, והתפקיד העיקרי בגיוון של ידע זה ממלא על ידי אמנות ומדע.
המושג ומהות התרבות נחשב בכמה מושגים. לדוגמא, התפיסה החברתית-ייחוסית רואה בה מרכיב אינטגרלי בחברה האנושית. בהבנה זו התרבות כוללת את כל התופעות שיצר האדם עצמו. וגם כל מה שנוצר בעזרת המוח האנושי. בהתאם, ניתן לחלק אותו לרוחניות וחומריות.
תמצית התרבות בהיבט התפיסה האנתרופוצנטרית היא סטנדרטים אתיים. במסגרתו, הפקה חומרית ורוחנית ממלאת תפקיד משני. ואמונות של השקפת עולם, טעמים אסתטיים שהופכים ישירות לאדם לאדם לבוא לידי ביטוי. לאור מושג זה תופעות כמו אלימות, חרב, פצצה וכדומה הם יסודות אנטי-תרבותיים ואינם יכולים להתקיים.
התפיסה הטרנסנדנטלית מגדירה את מהות התרבות כתופעה סופר-חברתית. יחד עם זאת, זה לא יכול להיות מוגבל לאירועים היסטוריים או לייצוגים אישיים. זה מוגדר כמשהו טרנסצנדנטי, מכיוון שכל התופעות חולפות, אך התרבות נותרה בעינה. בפרט, דתות עולמיות, טכנולוגיה ומדע, כמו גם אמנות, אינן תלויות. במסגרת מושג זה, ערכים חיים בנצח ולא יכולים להיות קשורים בשום דרך לזמן ולמרחב.
תמצית התרבות טמונה לא רק במוזיאונים וארכיונים, אלא גם באדם. אחרי הכל, אדם אינו יכול לחיות בנפרד מהתרבות. זה בתרבות ובאמצעות הפריזמה שלו אדם יכול לממש את עצמו ולהשתמש במלוא הפוטנציאל שמטבע הטבע.
כמו כן, בדיון במהות התרבות, כדאי לשים לב למושג התרבות הפוליטית. מושג זה התגבש במושג באמצע המאה העשרים, שעיקרו טמון בעובדה כי תהליכים פוליטיים ממילא כפופים לחוקים פנימיים ארוכי שנים המתייחסים ישירות לתרבות ופוליטיקה.
מהותה של התרבות הפוליטית נעוצה בעובדה שהיא מייצגת מערכת רעיונות על הקהילה הלאומית והחברתית-פוליטית, על כל החיים הפוליטיים, כמו גם על כללי החוקים והתפקוד.
מושג זה נחשב לשני כיוונים עיקריים. הראשונה היא סובייקטיביסטית או התנהגותית, בהבנתה התרבות הפוליטית מוגבלת לתחום התודעה הפוליטית ונחשבת ליחס סובייקטיבי של אדם לפוליטיקה.
הכיוון השני הוא הכיוון האובייקטיביסטי, הבוחן את התרבות הפוליטית לא רק בקשר עם מערכת האוריינטציות והאמונות, אלא גם את הקשר ההדוק שלה עם הפעילות הפוליטית.
באשר לרכיבי התרבות הפוליטית, זה כולל:
- עמדות פוליטיות, בפרט, הצד הרגשי והחושני שלהן;
- אמונות, עמדות ונטיות של השקפות עולם המופנות למערכת הפוליטית, כולל ידע בפוליטיקה;
- דגימות של התנהגות פוליטית המוכרות בחברה מסוימת.
תרבות היא תופעה מורכבת ורבת פנים, ולכן המחקר שלה הוא תהליך עמלני וקפדני למדי.
