פילוסופיה

הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: מושג, צורות, תכונות

הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: מושג, צורות, תכונות
הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: מושג, צורות, תכונות
Anonim

הפוזיטיביזם בפילוסופיה הוא אחד מכיווני המחשבה. זה נולד 30-40 שנה. המאה הקודמת, ומייסדה הוא אוגוסט קופט. כיוון זה פופולרי ונפוץ מאוד בעידן המודרני. להלן אנו שוקלים את הצורות העיקריות שלה.

פילוסופיה של פוזיטיביזם

נציגי המפתח: Comte, Spencer, Mill et al.

לטענת קופט, המחלוקת בין אידיאליסטים לחומרנים אינה חסרת משמעות, מכיוון שאין לה שום נימוקים רציניים. ופילוסופיה הכרחית, לאחר שהשאירה גם את זה וגם את זה אחר, להתבסס רק על ידע מדעי (חיובי).

משמעות הצהרה זו היא:

1. הידע חייב להיות אמין ומדויק לחלוטין.

2. כדי להשיג ידע בפילוסופיה, יש להשתמש בשיטה המדעית של קוגניציה, הדרך העיקרית להשיג שהיא התבוננות אמפירית.

3. הפילוסופיה צריכה ללמוד עובדות בלבד, לא את הגורמים להן, ולא צריכה לשאוף להפוך למדעי העל, "מלכת המדעים", השקפת עולם תיאורטית כללית.

בנוסף, קופט הציג חוק על הדואליות של האבולוציה. הוא זיהה 3 שלבים של התפתחות טכנית (החברה המסורתית, הקדם-תעשייתית והתעשייתית), שתואמים 3 שלבים של התפתחות אינטלקטואלית (השקפת עולם תיאולוגית או דתית, מטאפיזית ומדעית). עם זאת, קונט הניח רק את יסודות הפוזיטיביזם, אשר שופרו עוד יותר, הושלמו ועד היום המשיכו להתפתח הודות לפילוסופים אחרים.

הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: ביקורת אמפיריו

נציגי המפתח: מאך, אוונאריוס.

כאן המשימה העיקרית של הפילוסופיה לא הייתה בניית מערכת חובקת-כל של ידע אמפירי, אלא יצירת ידע מדעי בתיאוריה. בניגוד לקונט, נציגי שלב זה האמינו כי יש צורך להתמודד לא עם יצירת תמונה אחת של עולמנו, אלא עם קביעת עקרונות והתייעלות תופעות במוחם של החוקרים.

עצם השם "ביקורת אמפירו" מרמז על ביקורת על החוויה כנתינה של העולם לנושא היודע בצורה של הצהרות והצהרות. מגמה זו של פוזיטיביזם קשורה קשר הדוק עם שמרנות, לפיה הוראות מדעיות כלליות הן תוצר מותנה של ההסכם.

הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: ניאו-פוזיטיביזם

נציגי המפתח: קרנפ, ברטרנד, שליסל, ראסל.

שם נוסף לשלב זה הוא פוזיטיביזם לוגי. מייסדיה הכריזו כמטרתם את המאבק בתפיסת עולם מטאפיזית. הם ראו את הנחות היסוד הראשוניות של ידע אמיתי בעובדות ובאירועים, כלומר "נתונים חושיים". המושג "אובייקטיביות" הוחלף במושג "מדעי" כזהות. זה שלב זה של התפתחות הפוזיטיביזם שהניח את היסוד להיגיון הבוחן אמירות מורכבות שיכולות להיות שקריות, אמיתיות או חסרות משמעות.

נושא הניתוח הניאו-פוזיטיביסטי היה המשמעות של סימנים ומילים באופן כללי, כלומר בעיות לשוניות, הגיוניות, פסיכולוגיות שהיו בעלות ערך מעשי ומדעי חשוב בתהליך יצירת מכשירי מחשוב.

הפילוסופיה של הפוזיטיביזם: דחייה

הנציגים העיקריים: לקאטוש, קון, פופר, זיקוקים.

פוסט-פוזיטיביזם מתייחס למושגים רבים שהופיעו לאחר תורתו של קונטה, ביקורת אמפיריו וניאו-פוזיטיביזם. נציגי שלב זה הקדישו תשומת לב מיוחדת לשיטה הרציונאלית של קוגניציה.

כך שלדברי פופר, עלייה בידע יכולה להיות מושגת רק בתהליך של דיון רציונאלי כביקורת בלתי תלויה על השקפת העולם הקיימת. הוא גם טען כי מדענים מגלים תגליות, שלא בעקבות עובדה לתיאוריה, אלא מתוך השערה לכדי אמירה יחידה.

לפוזיטיביזם כתנועה פילוסופית הייתה השפעה משמעותית על המתודולוגיה של מדעי החברה והטבע (במיוחד במחצית השנייה של המאה הקודמת).