סין היא אחת המדינות העתיקות בעולם. שימור שטחים שלהם הוא תוצאה של מסורות בנות מאות שנים. סין, שלמדיניות החוץ שלה יש תכונות ייחודיות, מקיימת בעקביות את האינטרסים שלה ובמקביל בונה במיומנות יחסים עם מדינות שכנות. כיום מדינה זו שואפת בביטחון למנהיגות עולמית, וזה התאפשר גם בגלל מדיניות החוץ "החדשה". שלוש המדינות הגדולות בכוכב הלכת - סין, רוסיה, ארה"ב - הן כיום הכוח הגיאו-פוליטי החשוב ביותר, ומעמדה של האימפריה השמימית בטריד זה נראה משכנע מאוד.
תולדות היחסים הבינלאומיים של סין
במשך שלוש אלפי שנים קיימת סין, שגבולה כיום כולל שטחים היסטוריים, כמעצמה מרכזית וחשובה באזור. ניסיון רב זה ביצירת קשרים עם מגוון רחב של שכנים ושמירה עקבית על האינטרסים שלהם מיושם גם באופן יצירתי במדיניות החוץ המודרנית של המדינה.
הפילוסופיה הכוללת של האומה, המבוססת ברובה על קונפוציאניזם, הותירה את חותמה על היחסים הבינלאומיים של סין. על פי השקפותיה הסיניות, האדון האמיתי אינו רואה שום דבר חיצוני, ולכן יחסים בינלאומיים נחשבו תמיד כחלק מהמדיניות הפנימית של המדינה. מאפיין נוסף של הרעיונות על מדינה במדינה בסין הוא שלפי השקפותיהם, לאימפריה השמימית אין סוף, היא מכסה את כל העולם. לכן סין חושבת על עצמה כסוג של אימפריה עולמית, "מדינת התיכון". מדיניות החוץ והפנים של סין בנויה על הנקודה העיקרית - מרכזיות סין. זה מסביר בקלות את ההתפשטות הפעילה למדי של קיסרי סין בתקופות שונות בתולדות המדינה. במקביל, השליטים הסינים האמינו תמיד שההשפעה משמעותית הרבה יותר מהשלטון, ולכן סין יצרה קשרים מיוחדים עם שכנותיה. חדירתו למדינות אחרות קשורה לכלכלה ותרבות.
עד אמצע המאה ה -19 המדינה הייתה קיימת בתוך האידיאולוגיה הקיסרית של סין הגדולה, ורק הפלישה האירופית אילצה את האימפריה השמימית לשנות את עקרונות היחסים שלה עם שכנות ומדינות אחרות. הרפובליקה העממית של סין הוכרזה בשנת 1949, וזה מוביל לשינויים משמעותיים במדיניות החוץ. למרות שסין הסוציאליסטית הכריזה על שותפות עם כל המדינות, חלוקת העולם לשני מחנות התרחשה בהדרגה, והמדינה הייתה קיימת באגף הסוציאליסטי שלה, יחד עם ברית המועצות. בשנות ה -70 שינתה ממשלת PRC את חלוקת הכוחות הזו והכריזה כי סין היא בין מעצמות-על ומדינות עולם שלישי, וכי האימפריה השמימית לעולם לא תרצה להפוך למעצמת-על. אולם בשנות ה -80 המושג "שלושה עולמות" החל להיכשל - מופיעה "תיאוריית קואורדינטות" של מדיניות החוץ. חיזוק ארצות הברית וניסיונה ליצור עולם חד קוטבי הביא את סין להכריז על מושג בינלאומי חדש ועל המסלול האסטרטגי החדש שלה.
מדיניות חוץ "חדשה"
בשנת 1982, ממשלת המדינה מכריזה על "סין חדשה", הקיימת על עקרונות הדו-קיום בשלום עם כל מדינות העולם. הנהגת המדינה מקימה במיומנות יחסים בינלאומיים במסגרת תורתה ובאותה עת מכבדת את האינטרסים שלה, כלכליים ופוליטיים כאחד. בסוף המאה העשרים חלה עלייה בשאיפות הפוליטיות של ארה"ב, שמרגישות שהן המעצמה היחידה שיכולה להכתיב את הסדר העולמי שלה. זה לא מתאים לסין, וברוח של אופי לאומי ומסורות דיפלומטיות הנהגת המדינה אינה משמיעה הצהרות ומשנה את קו התנהלותה. המדיניות הכלכלית והפנימית המצליחה של סין העמידה את המדינה בדרגה של ההתפתחות המוצלחת ביותר בסוף המאה העשרים וה 21-. במקביל, המדינה נמנעת בזהירות מהצטרפות לאחת ממפלגות הסכסוכים הגיאו-פוליטיים הרבים בעולם ומנסה להגן באופן בלעדי על האינטרסים שלה. אולם הלחץ הגובר מצד ארצות הברית מאלץ לפעמים את הנהגת המדינה לנקוט בצעדים שונים. בסין יש הפרדת מושגים כמו גבולות מדינה וגבולות אסטרטגיים. הראשונים מוכרים כבלתי ניתנים לערעור ובלתי ניתנים להפרדה, ולאלה, למעשה, אין גבולות. זהו תחום האינטרסים של המדינה, והוא משתרע כמעט לכל קצוות תבל. מושג זה של גבולות אסטרטגיים הוא הבסיס למדיניות החוץ הסינית המודרנית.
גיאופוליטיקה
בתחילת המאה ה -21, כדור הארץ מכוסה בעידן הגאופוליטיקה, כלומר יש חלוקה פעילה מחדש של תחומי ההשפעה בין מדינות. יתרה מזאת, לא רק מעצמות-על מצהירות על האינטרסים שלהן, אלא גם מדינות קטנות שאינן רוצות להפוך לתוספת חומרי גלם למדינות מפותחות. זה מוביל לסכסוכים, כולל חמושים, ובריתות. כל מדינה מחפשת את מסלול ההתפתחות והקו ההתנהגות הטובים ביותר. בעניין זה, מדיניות החוץ של הרפובליקה העממית של סין לא יכולה הייתה להשתנות. יתר על כן, בשלב הנוכחי האימפריה השמימית צברה כוח כלכלי וצבאי ניכר, המאפשר לה לתבוע משקל רב יותר בגיאופוליטיקה. ראשית, סין החלה להתנגד לשמירה על מודל חד-קוטבי של העולם, היא דוגלת בריבוי-קוטביות, ולכן, באופן רצוני, נאלצת להתמודד עם ניגוד אינטרסים עם ארצות הברית. עם זאת, סין בונה במיומנות קו התנהגות משלה, שכרגיל מתמקד בשמירה על האינטרסים הכלכליים והפנימיים שלה. סין אינה מציבה באופן ישיר טענות לדומיננטיות, אך בהדרגה רודפת אחר התרחבותה "השקטה" של העולם.
עקרונות מדיניות חוץ
סין קובעת כי המשימה העיקרית שלה היא לשמור על שלום בכל העולם וכל תמיכה בפיתוח אוניברסלי. המדינה הייתה תמיד תומכת בדו קיום בשלום עם שכנים, וזה העיקרון הבסיסי של האימפריה השמימית בבניית יחסים בינלאומיים. בשנת 1982, המדינה אימצה את האמנה, שקבעה את העקרונות הבסיסיים של מדיניות החוץ של סין. יש 5 מהם:
עקרון הכבוד ההדדי לריבונות וגבולות המדינה;
- עקרון אי התוקפנות;
עקרון אי ההתערבות בענייני מדינות אחרות ומניעת התערבות בפוליטיקה הפנימית של המדינה שלה;
- עקרון השוויון ביחסים;
עקרון השלום עם כל מדינות כדור הארץ.
בהמשך פוענחו המוצבים הבסיסיים הללו והותאמו כדי לקחת בחשבון את תנאי העולם המשתנים, אם כי מהותם נותרה ללא שינוי. האסטרטגיה הנוכחית של מדיניות חוץ מעלה כי סין תתרום בכל דרך להתפתחות עולם רב קוטבי וליציבות הקהילה הבינלאומית.
המדינה מכריזה על עקרון הדמוקרטיה ומכבדת את ההבדלים התרבותיים ואת זכותם של אנשים להגדרה עצמית של דרכם. האימפריה השמימית גם מתנגדת לכל צורות הטרור ובכל דרך אפשרית תורמת ליצירת סדר עולמי כלכלי ופוליטי. סין מבקשת ליצור קשרים ידידותיים ומועילים הדדית עם שכנותיה באזור, כמו גם עם כל מדינות כדור הארץ.
המוצגים הבסיסיים הללו הם הבסיס למדיניות סין, אך בכל אזור פרטני בו המדינה אינטרסים גיאופוליטיים, הם מיושמים באסטרטגיה ספציפית לבניית מערכות יחסים.
סין וארה"ב: שותפות ועימות
למערכת היחסים בין סין לארצות הברית היסטוריה ארוכה וקשה. מדינות אלה נקלעו זה מכבר לסכסוך סמוי, שהיה קשור להתנגדותה של אמריקה למשטר הקומוניסטי הסיני ותמיכת הקומינטאנג. הפחתת המתח מתחילה רק בשנות ה -70 של המאה ה -20, היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לסין הוקמו בשנת 1979. במשך זמן רב היה הצבא הסיני מוכן להגן על האינטרסים הטריטוריאליים של המדינה במקרה של מתקפה של אמריקה, אשר ראתה את סין כיריבתה. בשנת 2001, מזכירת המדינה האמריקאית הצהירה כי היא רואה בסין לא יריבה, אלא מתחרה ביחסים כלכליים, שמשמעותה שינוי במדיניות. אמריקה לא יכלה להתעלם מהצמיחה המהירה של הכלכלה הסינית והצטברות כוחה הצבאי. בשנת 2009 ארצות הברית אף הציעה למנהיג השמימי ליצור מתכונת פוליטית וכלכלית מיוחדת - G2, ברית של שתי מעצמות-על. אבל סין סירבה. לעתים קרובות הוא לא מסכים למדיניותם של האמריקאים ואינו רוצה לקחת חלק מהאחריות עליה. היקף הסחר בין מדינות צומח ללא הרף, סין משקיעה באופן פעיל בנכסים אמריקאים, כל זה רק מחזק את הצורך בשותפויות בפוליטיקה. אולם ארצות הברית מנסה מעת לעת לכפות על סין את תרחישי ההתנהגות שלה, עליה מגיבה הנהגת הממלכה התיכונה בהתנגדות נוקשה. לפיכך, היחסים בין מדינות אלה מאזנים כל העת בין עימות לשותפות. בסין אומרים שהיא מוכנה "להתיידד" עם ארצות הברית, אך בשום מקרה היא לא תמנע את התערבותם במדיניותה. במיוחד גורלו של האי טייוואן הוא אבן נגף מתמדת.
סין ויפן: קשרי שכונות מורכבים
היחסים בין שני השכנים לוו לעיתים קרובות במחלוקות קשות והשפעה חזקה זה על זה. מאז ההיסטוריה של מדינות אלה יש כמה מלחמות קשות (המאה ה -7, סוף המאה ה -19 ואמצע המאה ה -20), שהיו לה השלכות קשות. בשנת 1937 תקפה יפן את סין. היא קיבלה תמיכה רצינית מגרמניה ואיטליה. הצבא הסיני היה נחות משמעותית מהיפנים, שאיפשר לארץ השמש העולה לכבוש במהירות את השטחים הצפוניים הגדולים של הממלכה התיכונה. והיום, השלכותיה של אותה מלחמה מהוות מכשול לכינון יחסים ידידותיים יותר בין סין ליפן. אבל שני הענקים הכלכליים הללו כיום קשורים קשר הדוק מדי ביחסי סחר בכדי לאפשר לעצמם לסכסוך. לכן מדינות מתקדמות לקראת התקרבות הדרגתית, אם כי סתירות רבות עדיין אינן פתורות. לדוגמה, סין ויפן לא יגיעו להסכמה על כמה אזורי בעיה, כולל טייוואן, שלא מאפשרת למדינות להתקרב מאוד. אולם במאה ה -21 היחסים בין הענקים הכלכליים האסייתיים הללו התחממו מאוד.
סין ורוסיה: חברות ושיתוף פעולה
שתי מדינות ענק שנמצאות באותה יבשת, פשוט לא יכולות שלא לנסות ולבנות חברויות. ההיסטוריה של האינטראקציה של שתי המדינות מונה יותר מארבע מאות שנים. במהלך תקופה זו היו תקופות שונות, טובות ורעות, אך אי אפשר היה לנתק את הקשר בין המדינות, הן שזורות זו בזו מדי. בשנת 1927 הופסקו היחסים הרשמיים בין רוסיה לסין במשך מספר שנים, אך בסוף שנות ה -30 החלו היחסים להתאושש. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לשלטון המנהיג הקומוניסטי מאו דז'דונג בסין, ומתחיל שיתוף פעולה הדוק בין ברית המועצות לברית המועצות. אולם עם עלייתו לשלטון בברית המועצות, נ 'חרושצ'וב, היחסים מתדרדרים ורק בזכות מאמצים דיפלומטיים גדולים ניתן להקים אותם. עם פרסטרויקה, היחסים בין רוסיה לסין הולכים ומתחממים הרבה, אם כי ישנן סוגיות מעוררות מחלוקת בין המדינות. בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, סין הפכה לשותפה האסטרטגית החשובה ביותר עבור רוסיה. נכון לעכשיו, קשרי המסחר מתעצמים, חילופי הטכנולוגיה הולכים וגדלים, והסכמים הפוליטיים נחתמים. למרות שסין, כרגיל, קודם כל עוקבת אחר האינטרסים שלה ומקיימת אותם בהתמדה, ורוסיה נאלצת לפעמים לעשות ויתורים לשכנתה הגדולה. אבל שתי המדינות מבינות את חשיבות השותפות שלהן, ולכן כיום רוסיה וסין הן חברות נהדרות, שותפות פוליטיות וכלכליות.
סין והודו: שותפות אסטרטגית
שתי המדינות האסיאתיות הגדולות הללו מנהלות מערכות יחסים של יותר מאלפיים שנה. השלב המודרני החל בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים, אז הודו הכירה ב PRC ויצרה עמה קשרים דיפלומטיים. ישנן סכסוכי גבול בין מדינות, המונעות התקרבות רבה יותר של מדינות. עם זאת, היחסים הכלכליים ההודים-סיניים רק הולכים ומשתפרים ומתרחבים, מה שכרוך בהתחממותם של קשרים פוליטיים. אולם סין נותרה נאמנה לאסטרטגיה שלה ואינה נחותה בעמדותיה החשובות ביותר, מבצעת התרחבות שקטה, בעיקר בשווקי הודו.
סין ודרום אמריקה
למעצמה מרכזית כמו סין יש אינטרסים בכל העולם. יתרה מזאת, לא רק השכנים הקרובים או בני גילם ברמת המדינה, אלא גם אזורים רחוקים מאוד נופלים לתחום ההשפעה של המדינה. לפיכך, סין, שמדיניות החוץ שלה שונה באופן משמעותי מההתנהלות בזירה הבינלאומית של מעצמות אחרות, מחפשת באופן פעיל מכנה משותף עם מדינות דרום אמריקה מזה שנים רבות. מאמצים אלה מצליחים. נאמנה למדיניותה, סין מסכמת הסכמי שיתוף פעולה עם מדינות באזור זה ומבססת באופן פעיל יחסי סחר. העסקים הסיניים בדרום אמריקה קשורים לבניית כבישים, תחנות כוח, ייצור נפט וגז, ומתפתחת שותפות בתחום החלל ותעשיית הרכב.
סין ואפריקה
ממשלת סין נוקטת באותה מדיניות פעילה במדינות אפריקה. סין עושה השקעות רציניות בפיתוח מדינות היבשת "השחורה". כיום בירה סינית נמצאת בכרייה, ייצור, תעשיות צבאיות, בתשתיות כביש ותשתיות ייצור. סין מקפידה על מדיניות דה-אידיאולוגית, תוך כיבוד עקרונות הכבוד שלה לתרבויות ושותפויות אחרות. מומחים מציינים כי ההשקעה הסינית באפריקה כיום כה חמורה עד שהיא משנה את הנוף הכלכלי והפוליטי של אזור זה. ההשפעה של אירופה וארצות הברית על מדינות אפריקה יורדת בהדרגה, ובכך מתממשת המטרה העיקרית של סין - ריבוי הקולות של העולם.
סין ומדינות אסיה
סין, כמדינה אסייתית, מקדישה תשומת לב רבה למדינות השכנות. במקביל, העקרונות הבסיסיים המוצהרים מיושמים בעקביות במדיניות החוץ. מומחים מציינים כי ממשלת סין מעוניינת מאוד בשכונה שלווה ושותפות עם כל מדינות אסיה. קזחסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן - זהו אזור תשומת הלב המיוחדת של סין. באזור זה ישנן בעיות רבות שהחמירו עם קריסת ברית המועצות, אך סין מנסה לפתור את המצב לטובתה. PRC הצליחה להשיג הצלחה רצינית ביצירת קשרים עם פקיסטן. המדינות מפתחות יחד תוכנית גרעינית, מה שמפחיד מאוד עבור ארצות הברית והודו. כיום מנהלת סין משא ומתן לבניית צינור נפט בכדי לספק לסין את המשאב היקר הזה.
סין וצפון קוריאה
שותף אסטרטגי חשוב של סין הוא השכנה הקרובה ביותר - DPRK. הנהגת האימפריה השמימית תמכה בצפון קוריאה במלחמה באמצע המאה העשרים ותמיד הביעה את נכונותה לספק סיוע, כולל סיוע צבאי במידת הצורך. סין, שמדיניות החוץ שלה נועדה תמיד להגן על האינטרסים שלה, מחפשת, באישיותה של קוריאה, שותף אמין באזור המזרח הרחוק. כיום סין היא השותפה הגדולה ביותר למסחר של מדינות ברית המועצות, והיחסים בין מדינות מתפתחים לטובה. עבור שתי המדינות, שותפויות באזור חשובות מאוד, לכן יש להם סיכויים מצוינים לשיתוף פעולה.
