המייסד וההשראה האידיאולוגית של תוכנית החלל הסינית נחשב בצדק לקיאן שוזן. תקופה ארוכה הוא חי ולמד בארצות הברית, סיים את לימודיו בכמה אוניברסיטאות טכניות וקיבל תואר דוקטורט באווירודינמיקה. לאחר שהאשים את ארה"ב בסיוע לקומוניסטים, הוא חזר לסין והחל בפיתוח טילים משלו.
יעדים ועקרונות
תוכנית החלל של סין מתחילה בשנת 1956. זה היה בזמן שהאקדמיה הוקמה על ידי משרד הביטחון, שהחל לפתח רקטות ומשגרי רקטות. המשימות, היעדים והעקרונות העיקריים של העבודה שנקבעו על ידי ממשלת סין גובשו והוגדרו בתוכנית מיוחדת. כל העבודות צריכות להיות מכוונות לחקירה יסודית של החלל החיצון. הרעיון המרכזי היה השימוש בחלל למטרות שלווה, להבנה משותפת של מבנה כדור הארץ.
היה צריך לעבד את הנתונים שהושגו ולהציג בצורה מובנת עבור אזרחי סין. ההארה המדעית של אזרחי סין, והמודעות העצמית הלאומית צריכים לתרום לטיפול בסוגיות של התקדמות מדעית, כלכלית, חברתית וטכנולוגית.
שיגור טילי מבחן
העבודות החלו בפיתוח רקטות גאופיזיות רגילות, בעזרתן בוצעו מחקרים שונים. דגימות הניסוי הראשונות הושקו בשנת 1966. לראשונה שיגור רקטה עם כמה עכברים על הסיפון אל תוך הסטרטוספרה, שתפקידם היה להראות למדענים כיצד מרגישים חיים חיים ברקטות שנוצרו. ביולי 1966 שיגרה בהצלחה רקטת T-7A, הנוסע שהפעם היה כלב. כל הבדיקות היו מוצלחות.
אפריל 1970 היה בסימן שיגור הלוויין הסיני הראשון, דונגפנג הונג 1. הם ניסו לשגר את הרקטה בסוף 1969, אך השיגור לא הצליח. עבור תוכנית החלל של סין ההשקה הזו הייתה פריצת דרך. בזכות ניסיון זה, סין הפכה למדינה האחת עשרה בעולם שפיתחה ולשגר לוויין משלה, והשנייה באסיה, פינתה את מקומה ליפן, שעשתה זאת רק שבועות ספורים קודם לכן.
פיתוח "שוגואן"
באמצע המאה העשרים הובילה סין את פיתוח שלוש תוכניות חלל מאוישות. התוכנית הראשונה נקראה "שוגואנג". ההכנה החלה בסוף 1960. ההתחלה נקבעה בשנת 1973.
"שוגואן" - חללית דו-מושבית, שהאבטיפוס שלה היה החללית האמריקאית "תאומים". הגרסה הסינית הייתה מעט קטנה יותר, אך הייתה כבדה כמה פעמים מכיוון שהיה לה ציוד טכנולוגי על הסיפון. על הסיפון בתא מיוחד היו שני אסטרונאוטים במדים מלאים ובמושבים מצוידים במערכת פליטה במקרה של מצבים בלתי צפויים.
התוכניות היו לשיגור רקטה בשנת 1973. יישום הטיסה יהפוך את סין למעצמת החלל השלישית בחזקה בעולם לאחר ארצות הברית וברית המועצות. עם זאת, התוכנית נסגרה במאי 1072 בגלל היעדר מימון ומצב פוליטי לא יציב. מאו זדונג, ראש ועדת המועצות העממית, נחשב לעדיפות גבוהה יותר על בסיס קרקעי. תוכנית החלל נסגרה, והקוסמודרום השני, שנבנה למטרה זו, הועתק והפך לפלטפורמת צפייה עבור המובילים והמומחים בתעשייה במדינה.
תוכנית שנז'ו
בסוף שנות השבעים הייתה תוכנית חלל מאוישת סינית שנייה. זה היה מבוסס על בסיס לווייני ה- FSW, מה שנקרא לווייני החזרה. לא ידוע מה גרם לסיווג והפסקה מוחלטת של התוכנית. ההערכה היא כי כל הפעולות הסתיימו כתוצאה מההשקה הלא מוצלחת של האסטרונאוט הסיני הראשון.
סין הפכה למעצמת חלל אמיתית בשנת 2003 בזכות יישום תוכנית שנז'ו. זו הייתה טיסת החלל הראשונה של סין. הרקטה הייתה במסלול כדור הארץ למשך יום אחד בלבד, 15 באוקטובר. במהלך היום, המכשיר ביצע 14 סיבובים מלאים סביב כדור הארץ. האוניה הונחתה על ידי אלוף משנה חיל האוויר של PLA, יאן ליווי. לפני שיגור זה עם אדם על הסיפון, צוות מומחים ביצע ארבעה שיגור טילים בלתי מאוישים מצליחים לחלל.
עובדות מעניינות
החללית הסינית שנז'ו היא למעשה אחיו התאום של החללית הרוסית סויוז. זה חוזר לחלוטין על צורתו וגודלו, בעל מבנה דומה של תאי בית וכלים. כל חלקי הספינה כמעט זהים, עם כמות קטנה של שגיאה עקב תקנים טכניים סיניים. מתחם המסלול הוקם גם הוא בטכנולוגיות סודיות, שהיוו בסיס למספר תחנות חלל בסויוז.
בשנת 2005 היה מקרה תהודה. מנהל TsNIIMash-Export CJSC איגור רשטין הואשם בריגול למען סין. הוא הואשם במכירת מוצרי חלל רוסיים לצד הסיני. החקירה נמשכה למעלה משנתיים. כתוצאה מכך נידון האקדמאי רשטין ל -11.5 שנות מאסר. בהמשך, התיק נשלח לעיון. איגור רשטין צומצם לשבע שנים. הוא שוחרר לפני לוח הזמנים בשנת 2012, לאחר ששירת שש שנים ושמונה חודשים.
תוכנית ירח
סין מאוד שאפתנית בתוכניותיה לכבוש שטח. יש כמה נקודות שצריך לציין. סוכנות החלל מפתחת את תוכנית הירח של סין מזה עשור. יחד עם משימות רגילות למדי של איסוף אדמה ודגימות אחרות, מומחים מתכוונים לבצע פריצת דרך ולנחות לראשונה בתולדות העולם בצד האחורי, האפל, של הירח. אף מדינה בעולם לא עשתה טיסה כזו. המשימה נקראה צ'אנג'י.
חללית סינית מבחן, צ'אנג'י 1, שוגרה למסלול הירח עוד בשנת 2007. בשנת 2013 נחתה חללית צ'אנג'ה -3 על פני הירח. הוא היה במצב עבודה בערך חודש אדמה, התקדם רק 114 מטר. לאחר שני ימי ירח, המכשיר נכשל.
בהתבסס על הדגם השלישי של המכשיר, נוצר Chang'e-4. בתחילה הוא תוכנן לשמש כמאפיין, אך לאחר כישלונו של המתחם הקיים הוחלט לשנות את ה- Chang'e-4 לסיבוב ירחי עצמאי עם משימה מורחבת יותר.
הנחיתה של צ'אנג'ה 3 הייתה מבחן רציני עבור השירותים הטכניים של סוכנות החלל הסינית. השוטר הירחי הבא נוצר תוך התחשבות בכל השגיאות, מצויד בציוד טכנולוגי ומחשבי מודרני. מומחים צופים כי משוטט הירח יוכל לתפקד על הירח יותר משלושה חודשים.
קושי מיוחד ביישום התוכנית הוא משטח הירח עצמו, שלא ניתן לראות מכדור הארץ. כדי לפתור את הבעיה, מומחים מתכננים לשלוח חללית סיור, שתשמש מעין משחזר עבור הרובר הירח ויוכל להעביר נתונים שהתקבלו בתדרי רדיו גבוהים לכדור הארץ, אל עמדת הפיקוד.
הובלת מטענים
ההישגים של סין בחלל מרשימים. המדינה לא התכוונה לעצור שם ובמקביל הובילה את הקמת חללית מטען שמטרתה הובלת סחורות וציוד לתחנת המסלול. "טיאנגזו" - שם כזה ניתן לאוניית המטען הראשונה. הבדיקות החלו בפברואר 2017 והצליחו מאוד. ההשקה הרשמית התקיימה ב- 20 באפריל. המשימה העיקרית נקבעה עבור הספינה - תדלוק תחנת מסלול.
גם בתא האטום היה חיקוי של מטען המתוכנן להעביר לצוות התחנה: ציוד טכני ורפואי לניסויים הנדרשים באפס כוח משיכה. שלושה חיבורי מבחן נערכו. ב- 17 בספטמבר 2017 הוצאת ספינת המטען בהצלחה מהמסלול.
עבודה בשנים 2015-2016
בתחילת 2015 שיגרה סין רקטה בינונית-כבדה למסלול הירחי. המכשיר ביצע בהצלחה את כל התמרונים. המשימה העיקרית שלו הייתה לבדוק ולאמת את הטכנולוגיות שתוכננו לשמש לוויין Chang'e-5. השקתו נקבעה לשנת 2017.
בסתיו, במסגרת הניסוי, שוגר לוויין, שתכננו להשתמש בו בתחום הטלקומוניקציה. כיום הלוויין נמצא במסלול ומשמש למיטוב תקשורת רדיו ורדאר.
בשנת 2016 שוגר הלוויין בבלארוס למסלול, המספק טלקומוניקציה, כולל גישה לאינטרנט בפס רחב.
הישגים 2017-2018
במרץ 2017 נחתם הסכם על עבודתם המשותפת של מומחים סינים ואוקראינים בתחום העמסת החלל. כמו כן, נעשתה עבודה בכדי להציב קבוצת לוויינים במסלול שמבטיחים הפעלה ללא הפרעה של העברת נתונים על כדור הארץ. במהלך השנה נערכו שלוש עגינות מוצלחות של טייסת ספינת המטען טיאנגזו עם תחנת החלל. בשנת 2018 הושק רכב השיגור הראשון שיצרה חברה פרטית. הניסוי הסתיים ללא הצלחה.
