בשנים האחרונות ניתן לראות מספר טרנספורמציות משמעותיות באזורים שונים בקזחסטן. יש לזכור כי שינויים מעין אלה בתצורות הכלכליות והחברתיות כרוכים ברפורמות פוליטיות משמעותיות. לכן אי אפשר שלא להזכיר את מערכת המפלגה הנוכחית ואת המפלגות הפוליטיות של קזחסטן. בעבר, מדינה הכפופה ישירות לברית המועצות, היא הפכה בהדרגה למדינה ריבונית עצמאית בה ניתן לשמור על המשטר הדמוקרטי והתפתחות מוסדות המערכת הפוליטית. הופעתן של מפלגות פוליטיות ותנועות חברתיות שונות בקזחסטן העניקה למדינה סבב פיתוח חדש, בו הממשלה הפסיקה להשתמש בשיטות ממשל טוטליטריות וארגנה מחדש באופן משמעותי את כל מערכת הכוח הפוליטית.
רקע היסטורי
לפני שמדברים על השלב הנוכחי של הקמת ופיתוח מפלגות פוליטיות, יש לשים לב לימים מאוחרים. מפלגות פוליטיות של קזחסטן בראשית המאה העשרים החלו להקים כבר בשנת 1917. תשומת לב מיוחדת צריכה להיות מוקדשת רק לזוג מהם, שמילאו תפקיד בולט מאוד בחייה הפוליטיים של המדינה.
המפלגה "אלש"
Alash היא שהפכה למפלגה הפוליטית הראשונה של הרפובליקה של קזחסטן. זה החל לפעול ביולי 1917, לאחר קונגרס בעיר אורנבורג. הדרישות הפוליטיות הראשונות שלה היו האוטונומיה הלאומית והטריטוריאלית של המדינה, שתישאר עדיין חלק מרוסיה הדמוקרטית. נציגי המפלגה דרשו גם חופש דיבור, עיתונות, זכות בחירה אוניברסאלית ושינוי רדיקלי של הרפורמה האגררית לטובת הקזחים. מפלגה זו לא החזיקה מעמד זמן רב, מכיוון שהיא פנתה לקפיטליזם, כלומר בעקבות מסלול המערב שלא התכתב בחריפות עם מדיניות הבולשביקים שעלו לשלטון. למרות כל זאת, במהלך קיומה נהנתה המפלגה מפופולריות רבה, ואף הדפיסה עיתון משלה. עיקריו העיקריים היו חינוך חילוני, שוויון כל אזרחי המדינה, צורת הממשל הרפובליקנית ותמיכה בעניים. מנהיגי המפלגה סיימו את חייהם בצורה גרועה מאוד - בהוראת רשויות ברית המועצות הם נורו לאחור בשנות השלושים.
"אוש ז'וז"
שלא כמו המפלגה הפוליטית הקודמת של קזחסטן, זו הייתה סוציאליסטית. היא הייתה האופוזיציה העיקרית לאלש וסמכה על שכבות אוכלוסייה פרו-בולשביקיות. מפלגה זו היא שבזמן מסוים סייעה להשיג את ההנהגה הסובייטית במדינה, אך לאחר מכן גם לא נמשכה זמן רב, היא בוטלה כבר בשנת 1919. לאחר מכן הדמויות הראשיות שלה הלכו ישירות לבולשביקים.
מסיבות קטנות מראשית המאה ה- XX
בנוסף לשתי האופוזיציות הדומיננטיות בחיים הציבוריים, היו קזחסטן מפלגות ותנועות פוליטיות נוספות.
- מפלגת שורו-אי-אסלאמייה נועדה להגן על זכויותיהם של אוכלוסיית הילידים הטורקסטנית באופן בלעדי. האידיאולוגיה שלה התבססה על רעיון הפדרליזם.
- מפלגת איטיפוק-אני-מוסלימין הציעה לשחזר את המדינה הטורקסטנית האוטונומית כחלק מרוסיה. מפלגה פוליטית זו של קזחסטן הסתמכה בעיקר על נציגי הכמורה המוסלמית, אך יחד עם זאת, עקרונות דמוקרטיים באו לידי ביטוי בבירור במסמכי המפלגה - חינוך יסודי חינם אוניברסלי, מס יחיד ויום עבודה של 8 שעות.
- הצוערים, למרות כולם הציעו ליצור מונרכיה חוקתית, מכיוון שהיא הייתה ערב של רוסיה יחידה ובלתי ניתן לחלוקה. הם גם הציעו להמשיך במדיניות היישוב מחדש.
- למהפכנים הסוציאליסטים בראשית הופעתם בקזחסטן הייתה פופולריות מסוימת בגלל גינוים במדיניות הקולוניאלית. הם הציעו לחלק את כל האדמות הזמינות לבעלות העם.
כך בדיוק נראתה תמונת המפלגות והתנועות הפוליטיות בקזחסטן ברגע תחילתה. לרוע המזל, לאחר הקמת ברית המועצות, הרעיון של מערכת פוליטית כמעט איבד את משמעותו ולא נעשה בו שימוש מועט בגלל עמדתה הדומיננטית של מפלגה אחת בלבד.
מצב עניינים עכשווי
מפלגות פוליטיות מודרניות של קזחסטן, כמו כמעט כל מדינה אחרת, נבדלות על ידי המורכבות והמגוון של האלמנטים המבניים שעל בסיסם הם קיימים ומתפקדים. קיומם נקבע בעיקר בחוקה, המבטיחה באופן מלא את כל הזכויות עבור מפלגות, תנועות ועמותות אחרות, למעט אלה שפעילותן נועדה לשנות בכוח את המערכת החוקתית הקיימת, כמו גם לאלה המבקשים להסית אלימות גזעית, מעמדית, דתית או אחרת.
יתרה מזאת, למדינה עצמה אין את הזכות להתערב ישירות בעניינים הפנימיים של מפלגות או עמותות ציבוריות אחרות. לכן אנו יכולים לומר בבטחה כי מדיניות המדינה מכוונת לדמוקרטיזציה נוספת של כל התהליכים החברתיים.
חוק "על מפלגות פוליטיות ברפובליקת קזחסטן"
סבב חדש בפיתוח מפלגות פוליטיות החל לאחר אימוץ חוק חדש בשנת 2002. הוא היה אמור להסדיר, להסדיר ולייעל את תהליך בניית חיי המפלגה במדינה. זה לא רק מתאר את הזכויות והערבויות הבסיסיות שיש למפלגות ותנועות פוליטיות במדינה המודרנית, אלא גם מגדיר את המחסום התחתון לחברות, הנדרש להקמת המפלגה לאחר מכן. בתחילה הוא הושווה ל 50 אלף איש, אך הגבול נחתך (שווה ל 40, 000 בלבד). לאחר אימוץ חקיקה חדשה, המדינה חייבה את כל הגורמים הקיימים במדינה להירשם מחדש באופן רשמי תוך חצי שנה, שהפסיקה את פעולתם של מספר ארגונים פוליטיים. נכון לעכשיו, קיימות רק 6 מפלגות רשמיות רשויות בקזחסטן, אשר מפעילות את השפעתן על מדיניות החוץ והפנים במדינה.
המסיבה "נור עותן"
התנועה הזו היא המפלגה הפוליטית הגדולה ביותר בקזחסטן מאז המאה העשרים. "אור המולדת" - כך מתורגם שמו. זה נוסד על ידי נשיא המדינה הנוכחי, נורסולטאן נזרבייב, כך שיש לה שורשים פרו-נשיאותיים חזקים. מאז הקמתו בשנת 1999 הוא הפך לכוח הפוליטי הגדול ביותר בקזחסטן המודרנית, ותפס מייד את מרבית המושבים בפרלמנט.
המדיניות האידיאולוגית של מפלגה זו מכוונת בעיקר לשבח את ראש המדינה עצמו ואת מסלול ההתפתחות שלו. תורת אלבסי (בנתיב עם "ראש המדינה" הקזחי) היא כדלקמן:
- התחזקות הדרגתית של עצמאות המדינה;
- מדיניות ריכוזית חזקה שלוקחת את האדם כערך ליבה;
- אחדות ועליונות החוק על כל אדם שחי במדינה, ללא קשר לעושרו ומעמדו;
- מעמד ביניים חזק שיהפוך לנדבך למשק ולציבור;
- שימור זהות האוכלוסייה, שימור המסורות והתפתחות השפה הקזחית;
- מדיניות חוץ רב-וקטורית של המדינה;
- תמיכה מצד המדינה בשכבות פגיעות באוכלוסייה, מאבק מתמשך בשחיתות;
- כיוון לפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה ושימור אנרגיה.
במובנים רבים, מפלגה זו נחשבת לניגודיות, טוטליטרית ופסאודו-דמוקרטית, שכן היא מטיפה פולחן אישיותו של הנשיא. מספר פעמים הואשמה כי הקפידה על הבחירות.
מפלגת בירליק
המפלגה הפוליטית של קזחסטן, בירליק, פירושה אחדות. היא החלה להתקיים רק בשנת 2013. אולי זו הסיבה שעדיין אין לה אידיאולוגיה מנוסחת בבירור. בבחירות האחרונות היו לה פחות מאחוז מהקולות, כך שהיא אפילו לא הלכה לפרלמנט ותפסה את המקום האחרון. במכתביה לאנשים בתקופה זו הדגש היה אך ורק על שיפור התחום החברתי והסביבתי. זו הסיבה שמפלגה זו נחשבת באופן פופולרי לאקוסוציאליסטית.
מסיבה "אק ז'ול"
היא נחשבת כיום לאופוזיציה למפלגה הדומיננטית במדינה. האידיאולוגיה שלה מבוססת על ליברליזם, מכיוון שהיא התגבשה על בסיס התנועה החברתית "הבחירה הדמוקרטית של קזחסטן". המוטו מגלם במלואו את האידיאלים: עצמאות למדינה, דמוקרטיה מוחלטת, חופש וצדק לכל חלק באוכלוסייה.
מסיבת Auyl
המפלגה עצמה ויו"רה אל בקתייב מסתמכים על פוליטיקה דמוקרטית פופולרית. היא גם לא יכולה למלא תפקיד מיוחד בפוליטיקה, מכיוון שהיא לא יכלה להיכנס לפרלמנט. האידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית מטיפה לממשל מדיני חזק ולרגולציה בכל התחומים, תמיכה מוגברת בחקלאות וכפריים רגילים. עם זאת, במקביל, היא גם רוצה להכניס בחיי היומיום במהירות רפורמות פוליטיות וכלכליות שלא רק מייצבות את הדמוקרטיה במדינה, אלא גם יגדילו את רמת החיים של אזרחי קזחסטן.
מפלגה קומוניסטית
זו אחת משלוש המפלגות שהצליחו להיכנס לפרלמנט במדינה בבחירות האחרונות. באידיאולוגיה שלה טמון העיקרון של מימוש דמוקרטיה אמיתית וצדק אוניברסלי. יחד עם זאת, רוחניות וחופש צריכים להיות רחבים, אך עם שגשוג הכלכלה והתקדמות מדעית וטכנולוגית.
תחומי מדיניות מרכזיים:
- המאבק להמשך דמוקרטיה, בניית הרפובליקה העממית, הכרה בכל צורות הבעלות, למעט אלה המנצלים את האדם;
- בעלות המדינה על המגזרים הכלכליים העיקריים, היציאה מכלכלת הסחורות, השוררת במדינה כרגע, הכנסת הטכנולוגיות המודרניות ביותר בענף התעשייה;
- הרחבת ערבויות חברתיות לכלל האוכלוסייה על מנת להגיע לרמה שהייתה לפני קריסת ברית המועצות;
- המאבק בטרור, שיתוף פעולה בינלאומי, קשר עם מדינות חבר העמים.
