כל שיחה היא חילופי דעות. במקביל, השיח נמצא בתפקידים שווים. אבל לקרוא לראיון חילופי דעות זה לא יהיה נכון לחלוטין, מכיוון שזה מידע. עיתונאי שואף לקבל מידע, ולכן לעיתים קרובות דיונים אינם מקובלים.
בעיתונות ניתן לראות את סוגי הראיונות בדרכים שונות. עבור אמריקאים זה מסווג כך:
- תלוי בחומר הבא (מידע, אישי וכו ');
- לפי סוג ארגון (אקראי, בהסכמה, מסיבת עיתונאים);
- בנושא הדיון (אירועים, פוליטיקה, פשעים);
- לפי סוג בן שיח (כוכבים, עדי ראייה לאירועים, לא בולט, ידוע);
- לפי מעמד חברתי (שכבות עליונות שוות לעיתונאית, שכבות תחתונות);
- בשיטת התקשורת (בטלפון, פגישה אישית).
בדרך כלל, סוגים של ראיונות מסווגים כדלקמן:
- ראיונות פרוטוקול (שמטרתם קבלת הבהרות רשמיות);
- מידע (שמטרתו להשיג מידע מאדם מוסמך בנושאים אקטואליים. ראיון כזה מתקרב לשיחה רגילה, כאשר תשובותיו של בן השיח אינן יכולות להיחשב כהצהרה);
- ראיון דיוקן (גילוי זהות);
- דיון בראיונות (זיהוי נקודות מבט אפשריות);
- שאלון ראיונות (תיקון דעותיהם של אנשים שונים, אך רק בנושא אחד).
על פי מידת הסטנדרטיזציה, סוגי הראיונות מחולקים ל:
- סטנדרטית בהחלט;
- סטנדרטיים למחצה;
- לא סטנדרטית;
- מעורב.
סוגים סטנדרטיים לחלוטין של ראיונות מתוכננים מראש. נערכות שאלות ברורות, שאליהן דבק העיתונאי, מבלי להסתלק מסודרנות ולא מנוסח. את השאלות הללו ניתן לשלוח לשיחה מראש (להכרות ולהכנה לתשובות).
ראיונות מסוגים סטנדרטיים למחצה דומים לסטנדרטים (שאלות מוכנות מראש), אך כאן יש לעיתונאית הזכות לשנות שאלות, לשאול שאלות נוספות או מציעות, להסתגל למרואיין.
ראיונות בחינם (לא סטנדרטיים) אינם כוללים שאלות מוכנות. עיתונאי יכול לערוך ("מתווה") תוכנית שיחה ושאלות שצריך לטפל בהן. אתה יכול לשנות את התוכנית המוכנה בהתאם למהלך השיחה.
ישנם גם ראיונות מעורבים כאשר אי אפשר לעקוב אחר תוכנית שנערכה בבירור (למשל, היעדר עובדות המאשרות את ההשערה).
סוגי הראיונות משותפים גם לאופי המידע שהתקבל. זה יכול להיות:
- מידע עובדתי;
- בירור דעות או עובדות מאדם אחד אודות אחר (או על בעיה);
- נתונים לקבלת "דיוקן" של זהות המשיבה.
בנוסף, סוגי הראיונות תלויים ביחס המרואיין לשיחה. חלק מהמרואיינים מוכנים לשתף פעולה עם עיתונאי, אחרים אדישים (לא משאירים קשר, אך הם לא מוכנים לדבר), אחרים מתנגדים ומתעלמים מהתקשורת מכל הבחינות.
חשוב לחשוף את הסיבה שבגללה בן השיח התנהג בצורה מסוימת. העיתונאי צריך להיות מסוגל לחזק מניעים חיוביים ולהחליש מכשולים, ולשמור על השיחה במסגרת נושא שנקבע מראש. שיטת הראיון ממלאת כאן תפקיד משמעותי.
סוגי הראיונות בשלב המחקר מחולקים ל:
- ראשוני (מחקר פיילוט);
- בסיסי (אוסף מידע בסיסי);
- בקרה (הכרחית במקרה של מידע לא מספיק או הבהרת המתקבל).
לפי מספר המשתתפים יכול להיות ראיון מסיבי, קבוצתי, אינדיבידואלי.
סקר בליץ מאוד מעניין ומוזר (אלה מקבלים במהירות תשובות לשאלות שהוכנו מראש). סקרי בליץ יכולים להתבצע בכמויות גדולות, באופן פרטני, באופן אישי, ברשת (שאלות וירטואליות באתרי אינטרנט).
