מבחינת אינדיקטורים כלכליים, קזחסטן היא המדינה הרווחית והמצליחה ביותר במרכז אסיה. זוהי אחת מעשר המעצמות הפיננסיות הגדולות באירופה. מקורות ההכנסה העיקריים הם כריית נפט ומינרלים, כמו גם תעשיית ההנדסה והמתכת. ראוי לציין שקזחסטן היא כמעט המדינה היחידה ביבשת בה החקלאות מתפתחת ופורחת בקצב מדהים.
פיתוח כלכלי
לאחר קריסת ברית המועצות נצפתה מיתון כספי משמעותי ברפובליקה שנמשך עד 1995. באותה תקופה הכלכלה הייתה על סף אינפלציה גבוהה. צד ההוצאה של התקציב חרג משמעותית מצד ההכנסות. היה חוסר איזון במדיניות התמחור. הרשויות לא הצליחו למצוא מנוף בגלל המונופוליזם של היצרנים. כל זה הוביל לעלייה חדה במחירים ובאבטלה. מערכת האשראי רק התחילה להופיע.
בשנת 1993 הוצג המטבע הלאומי בשטחה של קזחסטן, שכונה "tenge". ייצוב מלאכותי של שער החליפין הביא לקריסת הייצור והאינפלציה. אז הירידה בתוצר הסתכמה ביותר מ- 9%. בשנת 1995 הוקמה מערכת אשראי. מדיניות מוניטרית כזו הצליחה לרסן את ההיפר-אינפלציה עד 60%.
בשנת 2007 חלה עלייה חדה בתוצר המקומי בקזחסטן בכמעט 30%. מרגע זה, אינדיקטור זה רק עלה. בשנים האחרונות צמיחת התוצר האטה מעט. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר היציבות של המקרו-כלכלה העולמית. מדיניות פנים אפקטיבית מסייעת לנרמל את הרקע הכלכלי הכללי. כמו כן, חלק משמעותי מהכנסות התקציב הוא הרווח מהתשואות הגבוהות.
ביצועים כלכליים
סף הפיחות המרבי בכל ההיסטוריה של קזחסטן נצפה בשנת 1999. ואז הנתון הזה היה כ 59%. הסיבה לפיחות הייתה השלב האחרון במעבר לטנגה. בשנת 2009 נפסק ירידת המחירים על 17%.
באשר לאינפלציה, בתחילת שנות התשעים הוא הסתכם בכ -210%. בהמשך התייצב הרקע הכלכלי במדינה על ידי המטבע הלאומי. שיעור האינפלציה המינימלי נצפה בשנת 1998 - 1.9%. לאחרונה המחוון אינו עולה על 6%.
החוב החיצוני של קזחסטן נע בין 150 מיליארד דולר. הסכום צומח מדי שנה. לפני מספר שנים החוב הסתכם בכ- 108 מיליארד דולר.
מאפיין בתעשייה
אחד הענפים הרווחיים העיקריים הוא הנדסה. הרווח מתחום פעילות זה הוא מעט פחות מ- 8% מהתמ"ג של קזחסטן. יצרנים מקומיים מייצרים ציוד לתעשיית הכרייה, לתעשיית התובלה. בשנת 2012 בלבד נכנסו לשוק העולמי יותר מ 12 אלף מכוניות קזחית.
מטלורגיה ברזלית מהווה 13% מכלל התמ"ג במדינה. עד 8 מיליארד טונות של עפרות ברזל ממוקשים ומעובדים על ידי מפעלי קזחסטן מדי שנה. מתכות אל ברזליות אינן נחותות בשום דרך לעומת ברזליות מבחינת החלק הספציפי בתוצר. היחס שלה הוא 12%. מרבית הצמחים המתכתיים מעבדים אלומיניום, אבץ, עופרת ונחושת. ייצור צר יותר - מגנזיום, טיטניום ועפרות נדירות אחרות.
כיום קזחסטן היא אחת מיצואניות הנחושת העיקריות בעולם. את מרבית המוצרים נקנים גרמניה ואיטליה. בנוסף רשומים במדינה כ -170 פיקדונות זהב.
אין פלא שמבנה התמ"ג של קזחסטן מבוסס על התעשייה. קח אפילו את התעשייה הכימית. בייצור זרחן וחומרים סינתטיים, קזחסטן נמצאת במקום השלישי באירואסיה. מפעלים פטרוכימיים מייצרים מגוון רחב של חומרים טכניים שונים, כגון נפט, דוד וסולר, בנזין וכו '.
בנוסף לרפובליקה יש ייצור מבוסס של חומרי בניין: צפחה, מלט, צינורות, לינולאום, Faience, אריחים, קאולין, קונווקטורים, רדיאטורים, חצץ וכו '. ענף זה תופס 4% מהתמ"ג במדינה. לאחרונה, פיתוח משק האנרגיה נוקט בצעדים גדולים.
רווחיות חקלאית
חלק מהתמ"ג של קזחסטן המוקצה לפעילות מסוג זה הוא למעלה מ- 5%. בשנים האחרונות עלה נתון זה בצורה חדה. באמצע שנות התשעים היוו החקלאות רק 1.8% מכלל התוצר. מאז 2002 מיליארדי דולרים הופנו לפיתוח ענף זה.
המרכיב החשוב ביותר ב"חקלאות "המקומית הוא גידול תפוחי אדמה, זרעי שמן ומלונים. התשואה הכוללת בעשר השנים האחרונות גדלה פי 6. כדאי לציין עלייה ברווחים ממכירת פירות וירקות. מבין הגידולים, חיטה, שעורה ושיבולת שועל נחשבים לרווחיים ביותר. במערב הרפובליקה גידולי התירס והחמניות נפוצים.
אצל גידול בקר מצוין דינמיקה שלילית. בשנים האחרונות המניה ירדה כמעט במחצית.
אינדיקטורים לסחר חוץ
הדבר הראשון שמשפיע על התמ"ג של קזחסטן הוא הייצוא. שותפי המסחר העיקריים של הרפובליקה הם המדינות הבלטיות ומדינות חבר העמים. הם מהווים כ 59% מכלל היצוא. המקום הראשון ברשימה הוא רוסיה. קשרי הסחר מתפתחים גם הם בהצלחה עם מדינות זרות כמו גרמניה, צ'כיה, טורקיה, איטליה, שוויץ, ארה"ב, אנגליה ודרום קוריאה.
המחזור השנתי בין קזחסטן לרוסיה הוא כ -30 מיליארד דולר. עיקר היצוא הוא מוצרי נפט, ואחריה מתכות ועפרות. ראוי לציין כי רק 20% מוקצים לכל ענפי הייצור והשירותים האחרים.
מוצרי היבוא העיקריים הם נפט גולמי, ציוד, הובלה, כלי נשק, מוצרי מזון.
מערכת פיננסית
הרמה הממוצעת של התמ"ג בקזחסטן צומחת מדי שנה. מגמה חיובית כזו מושגת בזכות מערכת פיננסית פנימית אפקטיבית. עוד בשנת 1998 בוצעה במדינה רפורמה רחבת היקף. בשלב הבא שוק המניות עבר שינוי. באמצע 2014 כבר פעלו במדינה 38 בנקים לאומיים.
ראוי לציין כי כל העסקאות הכספיות המשמעותיות נבדקות בקפידה על ידי הוועדות והשירותים הרלוונטיים למדינה. המערכת הכלכלית בקזחסטן נמצאת תחת פיקוח קפדני של הרשויות.
המשבר הפיננסי החמור ביותר ברפובליקה קרה בשנת 2008. עם זאת, הירידה בתמ"ג נמשכה רק שני רבעוני דיווח.
צמיחה כלכלית
שנת 2014 סומנה במדינה על ידי האטה קשה בתהליך היצע וביקוש. כתוצאה מכך נצפתה הדינמיקה השלילית של התמ"ג של קזחסטן. אינדיקטור זה נפל מ -6% ל -4%. זה נבע גם מחוסר היציבות של תעשיית הנפט העולמית. הייתה גם מגמה שלילית בביקוש למוצרים מטלורגיים מרוסיה וסין. כל זה השפיע לרעה לא רק על התמ"ג של קזחסטן, אלא גם על מערכת האשראי כולה.
כדי לנרמל את המקרו-כלכלה במדינה, החליטו הרשויות לנהל מדיניות מיסוי מגרה. בנוסף, לאחר פחת התפקיד, ממשלת קזחסטן כיוונה לשמור על מאמרים ותעשייה חברתיים של יותר מ- 5.5 מיליארד דולר.
רפורמות פיננסיות
נכון להיום, ממשלת הרפובליקה מנסה למנוע את ההשפעה השלילית של האטה בצמיחה הכלכלית בשוק העבודה. אחרת, זה יוביל לפשיטת רגל של עסקים קטנים וישפיע ישירות על הקטגוריות הפגיעות ביותר של האזרחים.
לצורך התייצבות מלאכותית של המשק ורמת התוצר במדינה נכנסות לתוקף תוכניות חברתיות שונות. המימון מגיע מהקרן הלאומית ומחלוקת מחדש חלקית של כספי הציבור.
בין הרפורמות האחרות, יש להדגיש חבילה חדשה של צעדים למשוך משקיעים זרים ולתמוך בעסקים קטנים.
סיכויים וסיכונים
לאחרונה חל שינוי שלילי בתוצר המקומי בקזחסטן. שיפור המצב צפוי רק בשנת 2017. נכון לשנת 2014 צמיחת התוצר נעצרה על 4.1%. הדינמיקה של פיתוח מדד זה תיפול בכל יום עד שהסביבה הכלכלית העולמית תמצא מנופי ייצוב.
המתחים הגיאו-פוליטיים באזורים משפיעים גם על הסיכונים הפיננסיים הפנימיים של קזחסטן. הגורם השלילי ביותר להפחתת רמת התוצר של הרפובליקה הוא הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. בגלל זה, קשה מאוד למצוא משקיעים יציבים לטווח הארוך.
