לי מתיו הוא עיתונאי שהוא אישיות מאוד צבעונית, מומחה ראוי בתחומו. כיום הוא עובד בסוכנות שנקראת סוכנות הידיעות אי.פי, והיא אף מוסמכת על ידי משרד החוץ האמריקני.
מתיו לי: ביוגרפיה
ארה"ב מפורסמת בזכות פרסומיה פופולריים, סוכנויות, חברות. וכמובן, גם כתבים. לי מתיו הוא אחד מאותם. ויש לספר על פעילותו, אך רק בהתחלה - כמה מילים על נעוריו.
הוא למד בבית הספר ניקולאס שנמצא בעיר באפלו (ניו יורק). הוא סיים את לימודיו בשנת 1984, לאחר מכן נכנס לאקדמיה לשירות דיפלומטי. שם למד משנת 1985 עד 1989. האקדמיה הייתה שייכת לאוניברסיטת ג'ורג'טאון. שם לי מתיו קיבל תואר ראשון בתחום היחסים הבינלאומיים, הפופולרי כל כך בימינו.
שנים מוקדמות
לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה החל לעבוד בעיתונים כמו ה- Daily Progress וושינגטון פוסט. ואז, בשנת 1994, הוא החליט לעבור לקמבודיה. שם, לי מתיו הפך לכתב עצמאי בעיתון בשם "קמבודיה דיילי". במקביל, הוא עבד בכמה כלי תקשורת אחרים. ביניהם ניתן למנות את כתב העת Economist, Economic Review, Time ו- United Press International, רויטרס והסוכנות הידיעות אי-פי. בנוסף למהדורות המודפסות, מתיו לי, שהביוגרפיה שלו די עשירה ומעניינת, היה עובד טלוויזיה. הוא עבד גם בחברות האמריקאיות המפורסמות BBC ו- CNN. אחרי שנה בלבד (ב -1995), הוא הפך לראש סוכנות דוגמת Press Press.
פעילויות נוספות
מתיו לי הוא עיתונאי קריירה עשיר. לאחר הסדרו בסוכנות העיתונות הצרפתית, הוא החל לכסות את נסיבות מותו של פול פוט ואת המקרה של התמוטטות תנועת הכמר רוז '. ואז הוא אפילו נפצע בידו השמאלית. זה קרה בשנת 1997, 17 ביוני. מצב זה התרחש בזמן העימותים בין תומכי נורודום רנרית והון סן.
בשנת 1999 הוא הועבר לוושינגטון. שם החל לי מתיו לעבוד ככתב של סוכנות העיתונות הצרפתית, אך רק בזה שהיה כפוף למשרד המדינה האמריקני. עם זאת, המומחה החליט לא להגביל את עצמו לעבוד בוושינגטון. מתיו לי הוא עיתונאי שהביוגרפיה שלו מאוד מעניינת ומלאת אירועים. לפיכך, אין להתפלא מהעובדה שאף במהלך עבודתו במחלקת המדינה הוא הצליח לשתף פעולה עם התקשורת ההמונית של מדינות אחרות בעולם, שהסתכמו בעשרות.
תדריכים
לי ווש הוא עיתונאי שאינו מוגבל לפרסומים בתקשורת המודפסת. בנוסף, הוא גם השתתף באופן פעיל וסדיר (והמשיך לעשות כן) בתדריכים שאורגנו ונערכו על ידי ויקטוריה נולנד, ג'ן פסאקי ופיליפ קראולי. כל האנשים האלה, כידוע, הם נציגים רשמיים של משרד החוץ האמריקני. ומאט עצמו הפך במהירות לזיהוי עוד יותר בזכות יכולתו לשאול שאלות מאוד לא נוחות ותחבולות.
כך למשל בסוף 2010 דרש את שחרורו של פעיל פלסטיני שהיה ראש תנועת הכפר בילין, שהתנגד לבניית חומה בסמוך לכפר זה, המגן על תושבי האזור מפני אדמתם החקלאית. האיש הזה נכלא אז בכלא הישראלי. העיתונאי לא חיכה לתשובות ברורות. וכששמע פעם נוספת כי "ארצות הברית עוקבת מקרוב אחר מצב זה", הוא התמרמר, מדוע לא לדבר ספציפית על האזרח הנאשם שאינו נוהג באלימות כלשהי, אלא פשוט עומד בזכויותיו של אנשים אחרים. ואז פיליפ וייס, כתב אמריקני אחר, אמר שמאט במצב זה הוא אדם שמפגין השתתפות אנושית רגילה, תוך סיכון לקריירה מקצועית. אך למעשה למעשה הזכיר מאט לכולם מה צריך להיות עיתונאי אמיתי.
