בספרות ובעיתונות לפעמים ישנם ביטויים וביטויים יציבים, שהמשמעות שלהם אולי לא ברורה לחלוטין לקורא. כולנו שמענו ביטויים כמו "דרור ירה", "עמל סיזיפוס", "קפטן טרישקין". האם תמיד ברור לכולם במה מדובר? לדוגמה, מהו אבן נגף? ביטוי זה נפוץ למדי. מה הכוונה?
כדי להסביר את המשמעות של מילים וביטויים אינדיבידואליים, עלינו לזכור את מושג הביטויולוגיה. זהו קומפוזיציה מורכבת (כלומר המורכבת משתי מילים או יותר) ביטויים יציבים ("הפוך", "אחרי השרוולים", "החתול בכה"). כל השילוב של ביטויים אלה נקרא פרנצולוגיה.
פרזולוגיה מכונה גם מדע שלומד צירופי מילים כה מבוססים עם משמעות יציבה. שם המדע בא מהמילים היווניות פרסיס (ביטוי) ולוגואים (הוראה). פרזולוגיה בוחנת את ההרכב והמבנה של יחידות פרזולוגיות, את מקורן. אם כן, הביטוי שכבר הוזכר "אבן נגף", שמשמעותו לא תמיד ברורה לכולם, מקורו בתנ"ך. זה נמצא הן בבחירות הישנות והן בחדשות. כפי שאומר לנו הכתוב, אבן הנגף הונחה על ידי האדון בציון, וכל הכופרים ומי שלא שומר על חוקים צדיקים מעדו עליו.
בכנסייה הסלאבית, "מעידה" נשמעת כ"מעידה ". מכאן "אבן הנגף". זהו מקרה די נדיר כאשר ביטוי שנלקח מהתנ"ך נכנס לדיבור היומיומי במשמעותו המקורית.
יחידות פרזולוגיות אחרות הגיעו אלינו מחיי היומיום, בהיותן ביטויים חינמיים ומשמשות כל הזמן במובן הפיגורטיבי. יתרה מזאת, מעטים יחסית מושאלים משפות אחרות ביניהם: מרבית היחידות הפרזולוגיות ממוצא רוסי יליד. חלקם קשורים לתרבות ולחיי האנשים הרוסים, טקסים ומסורות יומיומיות. לדוגמה, "עבודה מסורבלת" או "שמיים עם עור כבש."
אחרים קמו מפתגמים ואמרות ("דרור שנורה", "אכל כלב" וכו ') או מיצירות אמנות ("שירות דובים", "קפטן טרישקין"). מהשפה הסלאבית הישנה הגיעו הביטויים "מלח הארץ", "תומא לא מאמין", "המן מהשמיים", אותו "אבן נגף". ממיתוסים של עמים אחרים הופיעו "המיטה הפרוקסטרוטית" ו"אורוות אוג'אן ".
בהשוואה ליחידות לקסיקליות, יחידות פרזולוגיות כוללות מספר תכונות. ראשית, תמיד יש להם קומפוזיציה מורכבת, והמרכיבים האישיים אינם שומרים על משמעות עצמאית ("תמוהה"). שילובי קדם-עמדה ורישיות ("מתחת לזרוע") אינם חלים על יחידות פרזולוגיות.
שנית, יחידות פרזולוגיות אינן ניתנות לחלוקה סמנטית, כלומר יש להן משמעות אחת משותפת לכל הביטוי. לעתים קרובות ניתן לבטא משמעות זו במילה אחת ("קטן" - במקום "החתול בכה", "גב" - במקום "הפוך"), אך לא תמיד. לדוגמא, "לעלות על שרטון" - להגיע למצב קשה וכו '.
בנוסף, פרזולוגיות נבדלות זו מזו בעקביות הקומפוזיציה. אינך יכול להחליף את המרכיבים שלהם במילים נרדפות (למשל, נניח "זרוק את הראש" במקום "להפיץ את דעתך" או במקום "חתול בכה" - "חתלתול בכה"). נכון, ישנם יוצאים מן הכלל ("בכל לבי" - "בכל לבי"), אך מספרם קטן.
פרזולוגיות מאופיינות בשחזור ובחיזוי, כלומר הם משמשים בדיבור כפי שהם בזיכרון שלנו. לאחר שאמרנו "חזה", אנו תמיד נוסיף "חבר", ולא שום דבר אחר. אסור ליחידות פרזולוגיות לשנות את צורת הדקדוק של מילים, למשל, את הרבים ליחיד ("לחדד את הקו"). אי אפשר לסדר מחדש מילים ולהחליף מקומות.
למספר צירופי מילים יחד עם הטופס המלא יש צורה מקוצצת ("למדוד שבע פעמים …"). בדרך כלל מדובר בביטויים ארוכים ומורכבים המייצגים פתגמים ואמירות שלמים. הגרסה המקוצרת משמשת בדרך כלל בדיבור קולנועי מטעמי נוחות, אם המשמעות כבר ברורה.
ההסבר המלא על המשמעות של מרבית היחידות הסדרולוגיות הזמינות ניתן במילון הפרזולוגי.
