קיבוץ ישראל הם יישובים קהילתיים בשטח ישראל עם כללי חיים וחיים קבועים, בהם פועלים עובדים בגידול משותף של אדמות, חקלאות או ייצור. ההיסטוריה, תכונות החיים, מצבה הנוכחי של התנועה הקיבוצית יעניין את התיירים והחוזרים המגיעים למדינה.
רקע היסטורי וכלכלי
בשלהי המאה ה -19 ותחילת המאה העשרים עלה גל של מהגרים ממזרח אירופה לארץ ישראל, שהיה קשור לאירועים המהפכניים באימפריה הרוסית וגל של פוגרומים יהודיים. המפורסם שבהם קרה בקישינאו בשנת 1903.
הקמתן של הקהילות השיתופיות הראשונות החלה בסוף המאה ה -19. והיה קשור ליישוב מחדש של אנשים בארץ ישראל.
בתקופת העלייה השנייה (גלי ההתיישבות), שנפלה בתקופה 1904-1914, התיישבו בארץ ישראל 40 אלף יהודים. רובם נחשבו לאורתודוקסים, שלא היו שותפים לרעיונות הציונות, כלומר איחודם של האנשים ותחייתם במולדתם ההיסטורית בארץ ישראל. לרבים היו השקפות סוציאליסטיות שמשולבות עם האידיאלים של נביאי המקרא. בתקופה זו נוצרו עובדים וארגונים פוליטיים.
לאחר תקופה של שלטון טורקי, החלה להיבנות חברה חדשה שהתהוותה באידיאולוגיה של החוזרים שהגיעו. אחד המלומדים שהטיפו למגמה חדשה היה א 'גורדון, אשר ראה בקהילות ובעבודה החקלאית בהן כבסיס לתחייה העתידית של עם ישראל.
תולדות הבריאה
בשל רמת האבטלה הגבוהה ותנאי החיים הקשים, עובדים החלו להתאחד ביישובים בהם ניתן היה לחיות בשטח המוקצה ולעבוד יחד. ה"קוורץ "הניסוי הראשון (קבוצה) - היישוב" דגניה "(דגניה) - קם בשנת 1909 לפיתוח הייצור המקומי באדמות שנקנו במיוחד על ידי החברה הציונית.
תנאי החיים בקיבוץ הישראלי בשנים הראשונות היו קשים: אנשים נאלצו להתגורר באוהלים או בבקתות עץ, האוכל שלהם היה נדיר, חייהם לא היו טובים, הם הוטרדו על ידי מחלות (מלריה וכו ') והיחס העוין של שכניהם. עם זאת, הנחישות והסולידריות של חברי הקהילה סייעה להתגבר על כל קשיי האקלים, הטבע והפוליטיקה.
המאפיינים העיקריים של הקיבוץ הפכו לצורת עבודה קולקטיבית ותנאי מחיה כלליים. חלוקת ההכנסה הושוותה ונתנה לכל עובד אפשרות לחיות בנוחות.
מדיניות קהילתית וחינוך
היישוב הקהילתי האידיאלי היה קשור לתנועה הציונית שהטיפה "תחייה לאומית" באמצעות מהפכים חברתיים. הם דאגו לא רק לשינויים ביחסים חברתיים, אלא גם בהתנהגות של כל אדם.
דגניה לא רק סימנה את תחילתה של התנועה הקיבוצית, אלא גם הפכה למעוז הקמת השומר, ארגון ההגנה העצמית היהודית, שנוצר במיוחד כדי להגן על כל ההתנחלויות מפני ערבים עוינים ובדואים.
החוקים והרעיונות הבסיסיים של הקהילה נחקרו על ידי אחד מחברי דגניה, א 'לבל, בשנות העשרים של המאה העשרים, ועדיין שומרים על חשיבותם. בשנים אלה התפשטה גם השפה העברית, ספרים ועיתונים פורסמו עליה. הסמטה השנייה הסתיימה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.
חוקי הקיבוץ
המעורבים הרעיוניים העיקריים ליצירת קהילות היו אני טרומפלדור ורבה שוחט, אשר ראו בתנועה זו תשובה לכל הבעיות הכלכליות והפוליטיות שהתפתחו בגלל היעדר אדמות במדינה המתאימות להתיישבות.
החיים בקיבוצי ישראל פועלים לפי כללים מסוימים, בהתאם לחוקים שנקבעו:
- עבודה קולקטיבית לטובת הקהילה במטרה להעצים ולהגדיל את הייצור;
- עקרונות של שלטון עצמי בחלוקת עבודה וזמן;
- תנאי חיים שווים לכולם (קומוניזם);
- זכויותיהם של כל התושבים שווים;
- כל חבר בקהילה אחראי לאחרים;
- כל תחומי הכלכלה וחיי הקהילה כפופים למשמעת ברורה;
- כל עובד בקיבוץ חופשי באמונותיו הדתיות, הפוליטיות והמפלגתיות;
- לנשים זכות לגלות תחומי עבודה חדשים;
- ילדים גדלים ואוכלים בקהילה עד לבגרות;
- לעובדים מבוגרים יש ביטחון זקנה;
- בעת הכנת שיעורי בית (כביסה, בישול, ניקיון וכו '), נשים וגברים זוכים לשוויון זכויות;
- כל אחד מחברי הקיבוץ יכול להשתתף בפתרון בעיות ייצור ושיפור מיומנויותיו.
החוזרים הראשונים וחברי הקיבוצים נחשבו לחלוצי התנועה הלאומית של המהגרים, אשר הציבה את המטרה של שוויון וצדק חברתי. רכישת קרקעות לארגון שותפויות שיתופיות נעשתה בסיוע האגודה היהודית להתיישבות והקרן הקיימת לישראל.
התפתחות הקיבוץ
כדי להקל על הגירה המונית ולהבטיח רוב יהודי במדינת פלסטין, היה מעורב ארגון האיגוד המקצועי ההסתדרותי, שאליו קיבלו הקיבוצים להיות כפופים. בהדרגה התנועה גדלה, הייצור התפשט, בסיסם הכלכלי נעשה גדול וחזק יותר.
בסוף מלחמת העולם הראשונה הגיע מספר הקומונות החקלאיות בפלסטין לשמונה עם אוכלוסייה של 250-300 נפש. בשנת 1920 הוקמה במדינה כוחה של האימפריה הבריטית, והתחיל השלב הבא של הקמת קיבוץ ישראל (תמונה למטה). מהגרים, חברי התנועות ההלוטאיות הגיעו במספרים גדולים מפולין ורוסיה. הם היו מעורבים באופן פעיל בארגון יישובים חדשים וקהילות עובדים עם כיוון עבודה חקלאי. הגדול שבהם הוא גדוד העבודה.
בראשית שנות העשרים הוקמו קיבוצים גדולים וקטנים כאחד, מספרם הכולל הגיע ל 176 עם אוכלוסייה של כ- 47.5 אלף איש: בית אלפא וגבע (1921), דגניה-בית (1920), עין חרוד ויגור, Hetsi-Ba (1922) ואחרים.
עד שנת 1937 היה גל של יהודים מגיעים שנמלטו מרדיפות הנאצים, ואז נאסרה עלייה עד 1948. עם השנים מספר אוכלוסיית הקיבוץ גדל ל -84 אלף.
הקמת מדינת ישראל, שקיעתה של התנועה הקיבוצית
מלחמת העולם השנייה ספגה מכה מוחצת על נציגי הלאום היהודי, שרובם נהרסו במחנות ריכוז. גל החוזרים הבא כלל כבר הגעה מאפריקה, אסיה ואלה שהצליחו לשרוד את השואה באירופה. חלק מהנוער הגיע מיבשת אמריקה.
לאחר 1948 החלה האטה בהדרגה בבניית קיבוצים. בשנת 1989 הושגה מקסימום 270 יישובים ואז מספרם החל לרדת. לאחר 2001 היא נעצרה ונשארה על 267 בגלל ירידה בעניין בתנועה.
קיבוצים מודרניים בישראל: תנאי חיים
המגורים ביישובים מודרניים שונים מאוד מהתנאים הקשים שבהם חיו חלוצים. כעת קיבוצים הם מפעלים מפותחים אשר חבריהם עובדים בתחומים רבים של חקלאות וייצור. בזכות עבודתם של הדורות הקודמים, הפינות הדרכות הפכו לפארקים וגנים פורחים.
כל משפחה גרה בבית נפרד, בו יש ריהוט וכל מה שצריך לחיים. כל חבר בקהילה יכול לקבל עבודה בקיבוץ בישראל במפעל מקומי או בחקלאות, ויכול גם ללכת לעבוד בעיר אחרת, אך התשלום מועבר לחשבון הקהילה. לאחר מכן אנשים מקבלים חלק מהכסף שהרוויח במזומן לרכישות בחו"ל.
בשטח כל קיבוץ יש בית כנסת, אולם ביקורו הוא וולונטרי. בקהילות דתיות הכללים מחמירים יותר, חגים נערכים בהתאם למסורות ישנות.
עובדי הקיבוץ מקבלים טיפול רפואי וקצבת זקנה. לדור הצעיר הזדמנות לקבל חינוך על-יסודי ועל-יסודי בחינם לתואר ראשון על חשבון הקומונה. כמו כן, לכל חברי הקומונה, במידת הצורך, יש אפשרות לקבל טיפול רפואי או ללמוד בחו"ל.
סיווג ומערך קהילתי
מאז 2005 החלו הקיבוצים בישראל להיות מחולקים על פי תנאי לשלושה סוגים:
- קהילתית עם צורה מסורתית של משק בית;
- מעודכן, לאחר קיום סוציאליזציה חלקית: קרקעות או בתים הם בבעלות פרטית ויכולים לעבור בירושה;
- קיבוצים עירוניים.
כמו כן, קהילות רבות נבדלות זו מזו בקפידה על כללי הדת. הופיעו קומונות חדשות שמטרתן לקבל ולהגיש תיירים ונופשים.
לכל קיבוץ ישראלי יש פריסה מיוחדת משלו של השטח, סוג היישוב והארכיטקטורה של המבנים. אם לשפוט על פי ביקורות של תיירים, נראה כי הוא נראה בתכניות של בית מלון או פנסיון, המורכב מכמה חלקים:
- אזור ציבורי במרכז, שיש בו חדר אוכל, אולם קולנוע, ספרייה, בריכת שחייה וכו '.
- שטח הפארק, המורכב מנטיעת עצים, מדשאות וערוגות פרחים;
- אזור מגורים עם נחיתה ירוקה, בדרך כלל מבתים בני 1-2 קומות;
- בנייני חוץ;
- שדות, גנים, בריכות ואזורים חקלאיים אחרים.
הטבע בקיבוצים בישראל, ארכיטקטורת הבניינים והתכנון העירוני הם דוגמא לבניית חברה אידיאלית חדשה על עקרונות הקולקטיביזם.
רשימת קהילות
למרות שהתנועה הקיבוצית נמצאת כיום במשבר, יישובים רבים הצליחו לעשות צעדים גדולים בפעילות הכספית. לפיכך, כל תייר או חוזר שיחזור לבקר במדינה או יבוא להתגורר בה יהיה מעוניין ללמוד על הקיבוצים העשירים ביותר בישראל, שרשימתם ניתנת להלן:
- שדות ים (הון של 3.4 מיליארד שקל) - מחזיקה במניות בייצור לוחות שיש;
- חצרים (1.25 מיליארד שקל) - בסיס תעשיית המים במדינה, מחזיק גם במניות במפעל נטפים לייצור מערכות השקיה בטפטוף;
- מעגן מיכאל (835 מיליון ש"ח) הוא מרכז טכנולוגיות מים, בעל מפעל פלסן;
- יטבתה - 700 מיליון שקל;
- יזרעאל (480 מיליון שקל);
- רמת יוחנן (250) ואח '.
קיבוצים רבים באזור דרום ישראל נוצרים על אדמות כמעט נטולות חיים במדבר הנגב. עם זאת, בזכות עבודתם והתלהבותם של העובדים, המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, שטחים אלה הפכו כעת לשגשגים ויש להם חוות עם מיליוני מחזור.
האסטרטגיה העיקרית של פעילותם היא הגדלת יבול היבול וכל ההוצאות להשקיה וחשמל מופחתות בגלל שיטות חלופיות. הוא מגדל בהצלחה תותים, פירות הדר, תמרים, בננות ופירות אחרים, כמו גם פרחים.
התוכנית "בית ראשון במולדת"
הקיבוצים הישראלים משתתפים באופן פעיל בתוכנית המסייעת לשבים המגיעים למדינה. המימון למען המהגרים המגיעים ניתנת על ידי המדינה.
לכל החוזרים יש אפשרות להתגורר בשטח היישוב שנבחר למשך 6-12 חודשים. כמעט מחציתם נשארים בקיבוץ שנה נוספת, שוכרים דירות ומשלמים עבור שירותים.
למשתתפי תוכנית הבית הראשון לבית:
- התיישבות בבתים בהם יש כל מה שנחוץ לחיים: ריהוט, מכשירי מטבח, עלויות דיור הם 1-1.8 אלף שקל ומסובסד על ידי המדינה;
- הכשרה בעברית למשך 5 חודשים. קורס יסודי באולפן;
- ילדים מסודרים, בהתאם לגיל, במשתלות מקומיות, גני ילדים ובתי ספר, בהם יש גם חוגים וחתכים, שההשתתפות בהם משלמת על ידי הקיבוצים;
- שימוש בבריכה בחינם;
- בכל קיבוץ בישראל יש אחיות ורופאי משפחה לחזרתיות, מומחים מבצעים קבלה למרפאה בעיר ובששת החודשים הראשונים. טיפול רפואי ניתן ללא עלות;
- בשטח של כל הקהילות יש חנויות בהן ניתן לקנות מצרכים, ובחלקם יש גם חדרי אוכל בהם כל אחד יכול לאכול (ארוחת בוקר וצהריים) במחיר נמוך;
- טיולים, הרצאות, אירועי תרבות וחג;
- החזרתיות מבצעות עבודה בכוחות עצמם, הרכזים ועובדי הקיבוץ מסייעים במציאת עבודה.
חזרות רבות כבר ניצלו את תוכנית הבית הראשון לבית, חלקם נותרו לגור בקיבוץ, אחרים עזבו למדינה.
