במשך מאות רבות של שנים, העם הרוסי מגלם את האהבה לארץ המולדת ביצירתיות, כולל בעל פה. אנשים הלחינו פתגמים ואמרות, כתבו סיפורים ושירים שהוקדשו למדינתם, עיר הולדתם או כפרם. הם העריצו את כוחה הצבאי של רוסיה ואז את רוסיה, את יופייה של טבעה, מסורותיה ומנהגיה. כל מה שתושבי ארצנו התגאו אי פעם מתגלם באמנות עממית בעל פה - בפתגיות ובאמרות.
המושג "מולדת"
לפני שלומדים פתגמים על המולדת, יש צורך לקבוע את המשמעות הלקסיקלית של מושג זה. במולדת אנו מתכוונים למקום הולדתו של אדם או להופעתו של דבר במובן הרחב של המילה. מילה זו באה מכמה מושגים משפות אחרות של הענף הסלאבי. לדוגמה, בשפה האוקראינית פירוש המילה "מולדת" "משפחה", בסרבית ובקרואטית פירושו "שפע של פירות". מילים נרדפות למושג זה הן מולדת, מולדת, מולדת. לפעמים בפתגמים המילה "מולדת" מוחלפת במילים נרדפות אלה.
מקור הפתגמים על המולדת
פתגמים על המולדת לא יכלו להופיע בלי פטריוטיזם לאומי ומודעות עצמית של העם הרוסי כאומה גדולה, שיש בה על מה להתגאות. פטריוטיזם כאן משמש כקטגוריה רגשית המסייעת ביצירת דברים חדשים, כולל אמנות, המתבטאים באמנות עממית. המנטליות המיוחדת של האנשים הרוסים קובעת את הקשר שלהם למקום הלידה שלהם, תחושה של עצב עמוק אם צריך לעזוב איפשהו.
בעולם המודרני, המולדת הפתגם מכוונת לרוב למדינתנו כולה, ולא מקום לידה או מקום מגורים (מולדת קטנה). זה נובע מהעובדה שהיום המצב הפוליטי בעולם גורם לנו לתפוס את רוסיה כשלם יחיד, משהו עוצמתי, חזק, בטוח. לכן פתגמים ואמירות על מולדת האם מדברים על המדינה בכלל.
מילים נרדפות למילה "מולדת" באמרות
פתגמים על מולדת עשויים להכיל מילים נרדפות למושג זה. לדוגמה, "קירות עוזרים בבית שלך." המולדת מוחלפת על ידי המילה "בית" על מנת לציין את מקום הלידה, כלומר את הפינה הקרובה ביותר על פני כדור הארץ לאדם.
"עבור ארצנו המולדת, כל האנושות" - בפתגם זה המושג "מולדת" הוא שם נרדף ל"ארץ האב ", כך שניתן להשתמש בהם להחלפה. במקרה הספציפי הזה, היה לפתגם חריזה על פי המסורת העממית הרוסית של יצירה אוראלית. זה מה שקובע את השימוש במונח "ארץ אבות".
"בצד הבית ונחל נחל מוכר" - במצב זה, סביר יותר כי הביטוי "צד ביתי" מתכוון למולדתו הקטנה של אדם, מקום שהוא מכיר היטב.
השוואת המולדת עם מושגים אחרים בפתגמים
פתגמים ואמירות רבות על המולדת מבוססים על השוואה. טכניקה זו מסייעת להעלות את מולדתם במעמד של משהו קדוש. לדוגמה, לעיתים קרובות מאוד תוכלו למצוא השוואה בין המולדת עם האם כאחת שאדם אהב מאז ילדותו, עם דבר שאינו יכול להיות שניים. "אם אחת היא ילידת הארץ אחת" היא אחת האמרות הנפוצות והידועות ביותר שבה משתמשים בהשוואה זו.
השוואות עוזרות להאדיר את המולדת כמשהו יפה, הכי טוב בעולם, משהו שאף מדינה אחרת לא יכולה להיות בשומה איתו - "אין שום דבר יותר יפה בעולם מאשר המולדת שלנו." "אדם ללא מולדת הוא זמיר בלי שיר" - במקרה זה מודגש החשיבות של ארץ המולדת לאדם, חוסר היכולת להתקיים בלעדיו ומחוצה לו.
אך לא כל הפתגמים אודות המולדת מבוססים על שיטת ההשוואה או המטאפורה (השוואה נסתרת). אמרות רבות מייצגות חוכמה במשפטים פשוטים, ללא שום אמצעי אקספרסיבי המבוסס על התנגדות, השוואה, אנטיתזה.
המשמעות של פתגמים
בקושי הראשון ניתן להבין את הפתגמים של עמי רוסיה על מולדתם, ומשמעותם אינה ברורה. קחו למשל את הפתגם "רחוק, עץ האורן עומד ומרעיש ביערו." תחת האורן מתייחס מטפורית לאדם שעזב את מולדתו בשל כל נסיבות. אולם אירועים מסוג זה אינם יכולים לעבור ללא עקבות, אדם מתגעגע לרצונו למולדתו, חושב על זה, צופה במתרחש במדינת מולדתו. לפיכך, מתחת ליער במקרה זה אנו מתכוונים לארץ האב, שחלקה נשאר אדם אפילו בארץ זרה.
"ציפור קטנה, ואפילו זו מצילה את קנה" - משתמע כאן שמעמדו ומקצועו של אדם אינם חשובים, יהיו מאפייניו האחרים אשר יהיו, אם האויב תוקף את ארצו. כל אחד צריך להגן על המולדת ולהילחם עד הסוף. ניתן לייחס את הפתגם הזה לשתי קטגוריות: "על שירות המדינה שלך" ו"פתגמים על אהבת הארץ ", מכיוון שהוא מבטא את הרגשות העמוקים של העם הרוסי כלפי מולדתם.
