כל אדם שנולד בעולם הזה, עם חלב אם, קולט את התרבות הלאומית, שולט בשפת האם. סדר החיים והמסורות של האנשים הופכים לאורח חייהם האישי. כך, אדם, כמוביל את תרבות עמו, מתמזג איתו באופן אורגני. למרבה הצער, בחיים המודרניים האחדות הזו לא תמיד מצדיקה את עצמה.
חברה ועושר
ראשית, יש לקחת בחשבון את האדם עצמו. בנפרד, כל אחד מאיתנו הגון, אמיץ, מצפוני ואחראי. באותו מקרה, אם האדם ממוקם בצוות שמבטל אותו כל הזמן מקבל החלטות על סמך מצפונו האישי, הוא מחמיר הרבה יותר.
רבים בטוחים כי האדם, הנושא את תרבות עמו, נמצא באחדות קרובה עם כל ההיבטים החברתיים בחיים. אבל זה לא לגמרי נכון! באופן טבעי, כל אובייקט חומרי נוצר על ידי אנשים אך ורק כדי להשיג מטרה ספציפית כלשהי. עם זאת, כל דבר, כמו גם תופעה חברתית, נושא גם את מטרתו הטבעית. זה כפוף לחוקים עצמאיים. קח, למשל, את הרבגוניות של השימוש בכלים.
יתרה מזאת, כדאי להכיר בכך שככל שהתגבשה החברה, פטישיזם הסחורות הפך לסימן אופייני לשכיחות הדברים על פני העולם האנושי.
הרבגוניות אינה מובנית רק בתופעות פוליטיות או חומריות. זה נפוץ גם בתחום הרוחני של החברה. לא במקרה אמר ניקולס רואריץ 'פעם בנושא זה: "התרבות היא הלב."
שפה ותרבות קשורות זה בזה באופן בלתי ניתן להסבר
תרבות, באופן שווה, כמו שפה, היא חלק אינטגראלי מהתודעה שמעבירה את השקפת עולמם האישית של אנשים. למרבה הצער, לאחרונה רוב האנשים מתייחסים לשפת האם שלהם, בלשון המעטה, ברשלנות. אם לפני זמן לא רב צחקנו בגלוי ל"שפע "אוצר המילים של אללוצ'קה העוגרה, הרי שהיום זה כבר לא גורם לחיוך.
הבעיה היא שהרבה צעירים לא מבינים את העיקר בכלל - תרבות ללא דיבור קרוא וכתוב היא בלתי אפשרית. אופייה החברתי של השפה בא לידי ביטוי במגע הדוק של נושאתה עם החיים ואינו אפשרי ללא היווצרות קולקטיב דיבור, בו היא משמשת ככלי לתקשורת.
בין שפה למציאות, יש אדם חושב, כמוביל את תרבות עמו. כתוצאה מכך, המרכיבים הבסיסיים שאינם יכולים להתקיים זה בזה הם תרבות, שפה וחשיבה. יחד הם קשורים לעולם האמיתי, כפופים לו, מתעמתים איתו ובמקביל יוצרים אותו.
מורשת לשונית
אין ספק, האינטראקציה בין תרבויות הייתה ותמיד תהיה! דו קיום טבעי כזה מוביל בדרך כלל להעשרתם ההדדית ההדדית. כשאדם לומד שפה זרה, הוא סופג את התרבות של דוברי הילדה באותה שפה. שכבה נוספת שכבה על גבי התמונה המקורית של עולם התרבות הילידית, ומדגישה פנים חדשות ומחשיכה את הקודמות.
על פי הסטטיסטיקה, מורים לשפות זרות העובדים למעלה משלושים שנה רוכשים תכונות אופייניות האופייניות לתרבות השפות שהם מלמדים. כמעט כל שפות העולם קשורות זו לזו. השפה הרוסית העשירה ביותר, למרבה הצער, מתחדשת באופן פעיל מדי עם הרבה מילים והגדרות זרות. עם זאת, אדם, הנושא את תרבות עמו, מנסה לשמור על האינדיבידואליות שלו.
